שיעורים בהגדות חז"ל / הרב חנוך גבהרד

מתוך הספר: שיעורים בהגדות חז"ל

בקשישותא תליא מילתא

אם בודקים את הטעם, והוא זהה לקשישים ולצעירים, ההלכה עם הקשישים, מדוע? לא כי מרחמים עליהם בגלל היותם ישישים, תשושים ורפי-כח, אלא השנים שעברו עליהם חרטו חוויות חיוביות בנפשם, וזה מה שגורם להם להחליט נכון, גם היכן שאין להם אפשרות לתת טעם ולהסביר את קביעותיהם. זוהי דרגה ברוח הקודש של אנשים המאפשרים למאורעות לעצב להם את האישיות, והימים שעוברים רושמים בלבבם את ההיסטוריה. הם זכאים לכבוד בגלל הנימוק: "כמה הרפתקאות עברו עליהם" (קידושין לג/א).

קנה אתה וחמור

כאשר ישנו מפגש בין דבר טוב לדבר לא טוב, כמו כאן, שאבא מעניק לבן מתנה, אלא שהוא מחבר אותה אל מי שאינו יכול לקנות, המפגש הינו לרעה. ידו של הרע על עליונה! האינו ראוי לקנות מכריע לרעה את הראוי לקנות, כך גם במפגש בין חמץ לבין מצה, לא יהפוך הלחם להיות כשר לפסח, אלא המצה תהפוך להיות חמץ. כמו כן כאשר מאכל טהור נגע במאכל טמא, לא הופך הטמא להיות טהור, אלא הטהור נטמא. עקרון זה רמוז בכלל: "תתאה גבר" =הכח של התחתון תמיד גובר (פסחים עו/א). במפגש בין השניים, השלילי הרדוד יתגבר על החיובי המעולה.

הורים המפקירים את ילדיהם להסתובב באפס מעשה בחוצות עיר, אפסיים הסיכויים שהמאורע העיוור יוביל את ילדי-הבר הללו לבית המדרש, אלא הם ימצאו את עצמם בחבורת הגנבים אשר בשולי החברה. כלל זה נכון לכל אורך החיים, בכל השטחים. האבא שמחל הירושה וישים-לב לנסח נכון, יש לו סיכוי להצליח בתכנויתיו, אבל אם מתוך פיזור-נפש יפזר הבטחות, יחבר את ילדיו לחמורים, לא כי הוא חושב כך, ולא כי הוא חושב אחרת, אלא כי הוא לא חושב! תמיד הוא יכשל, כפי שהגדיר בעל חובות הלבבות את עורמת השטן נגד אלה שאינם ערניים לכשלונות: "אתה ישן לו והוא ער לך. אתה מתעלם ממנו והוא אינו מתעלם ממך" (חוה"ל יחוד המעשה/ה).