סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1097

"החיטין והשעורין והכוסמין והשבולת שועל והשפון... מצטרפין זה עם זה ואסורים בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר"

מנחות ע ע"א

אלה המינים שאסור לאכול אותם מהתבואה החדשה עד שלא יוקרב קורבן העומר בט"ז בניסן, אבל המשנה מוסיפה איסור נוסף, לא רק שאסור לאכול את המינים מהתבואה החדשה, אלא גם אסור לקצור אותם לפני קצירת העומר, הגמ' בדף ע' לומדת את איסור הקצירה ממה שנא' "והבאתם את עומר ראשית קצירכם" – שלא יהא דבר קודם לקצירת העומר. הרי שיש איסור לקצור את אותם מינים שנמנו במשנה מן התבואה החדשה קודם לקצירת העומר, קצירת העומר היא שמתירה את קצירת התבואה החדשה.

כותב על כך בעל השפת אמת דבר מענין "צריך עיון, אם גם עכשיו בזמן הזה אסור לקצור בארץ ישראל קודם לט"ז ניסן, או שרק כשיש קרבן עומר אסור, ונראה לי שאסור מדאורייתא שהרי אמרינן שמא יבנה בית המקדש במהרה ונמצא שביטל את הכתוב "ראשית קצירכם".

כאשר אנו מתייחסים אל העתיד אנו תמיד מקווים שמהרה יבנה המקדש, מעתה אדם שנמצא קודם לט"ז בניסן ובשדהו גדלים הדברים המנויים במשנה והמדובר בזמן הזה, אבל בכל הנוגע לעתיד אנו מאמינים באמונה שלמה שבמהרה יבנה המקדש ואנו מצפים בכל יום לבנין המקדש, אם כן אדם שיקצור היום לפני העומר, יש בזה משום ביטול מצות עשה, יש כאן סיכון, הרי בהחלט יתכן שבימים הקרובים לקצירתו יבנה המקדש ואז נקיים את מצות קצירת העומר מדאורייתא, אבל לא נוכל להכיל על קצירת העומר הזו את השם של ראשית קצירכם משום שאותו אדם החל כבר בקצירה קודם, נמצא שאותו אדם כאשר הוא קוצר מלפני העומר בזמן הזה הוא מסתכן בביטול מצות עשה של התורה של ראשית קצירכם. ומתוך כך מסיק השפת אמת שיש באמת להקפיד גם בזמה"ז לא לקצור מן התבואה החדשה את המינים השנויים במשנה, עד לאחר העומר.

מענין לציין שהגאון רבי יהושע ליב דיסקין פסק פעם להלכה באופן דומה, היה מדובר בבהמה שהרגה אדם בנוכחות עדים כשרים. בזמן שבהמ"ק היה קיים כל בהמה שהורגת אדם היתה נסקלת שנא' "סקול יסקל השור" בזמן הזה שאין אנו דנים דיני נפשות אין בסמכות שום בית דין להרוג את הבהמה. בעל הבהמה שאל את הרב מבריסק אם מותר לו להנות מן הבהמה או לשחוט אותה, אמר לו הרב מבריסק כך: בהמה זו שהרגה אדם כל עוד שלא נשפטה, לא נידונה ולא נגמר דינה להריגה, הרי היא מותרת בהנאה, ולכן הוא יכול להנות מן הבהמה בחרישה או ברכיבה, אבל לשחוט את הבהמה אסור לו. תמהו חכמי בריסק מדוע שיהיה אסור לאותו אדם לשחוט את הבהמה, והרי אין בידינו סמכות לשפוט, נמצא שבהמה זו לא נשפטה, לא נגמר דינה לסקילה ומדוע שיהיה אסור לשחוט את הבהמה, הסביר להם הרב מבריסק כך: למעשה משום מצות וביערת הרע מקרבך מוטל על כל אדם מישראל לקחת בהמה כזו שהרגה אדם ולהביא אותה לפני בית דין, כרגע שאין לנו ב"ד אין אנו יכולים לקיים את המצוה הזו, אבל אנו הרי מאמינים שמהרה יבנה המקדש וכאשר יבנה המקדש במהרה בימינו ישבו בית דין סמוכים וידונו דיני נפשות, נמצא שכאשר אותו אדם ישחוט את הבהמה הוא יבטל את המ"ע של וביערת הרע מקרבך, שהרי גם אם עדיין לא נבנה ביהמ"ק כאשר אנו מתייחסים אל העתיד אנו תמיד צריכים לקחת בחשבון שמהרה יבנה המקדש, וע"י השחיטה ימצא שמצות וביערת הרע מקרבך מתבטלת, ולכן אסר הרב מבריסק את הבהמה בשחיטה. הרי לנו שוב אותו מהלך שיש לאסור בזמה"ז את הקצירה לפני העומר.

(האדמו"ר מטאלנא)