להרגיש צעיר / רפי זברגר

מנחות לא ע''ב

הקדמה

כיוון שהגמרא הזכירה בדף שלנו את דברי רב חננאל בשם רב, מוסיפה הגמרא לצטט דין נוסף בשמו, הקשור לספר תורה. 
 

הנושא

אמר רב זעירא אמר רב חננאל אמר רב: קרע הבא בשני שיטין יתפור בשלש אל יתפור.
אם נקרע באחת מיריעות ספר התורה (מורכב מיריעות יריעות המחוברות ביניהן בגידין (חוטים)), לאורך שתי שורות – אזי ניתן לתפור בחזרה את היריעה. אך אם אורך הקרע הינו שלוש שורות, פוסק רב זעירא בשם רב, כי אסור לתפור ויש להחליף את כל היריעה. 
א"ל רבה זוטי לרב אשי הכי אמר רבי ירמיה מדיפתי משמיה דרבא: הא דאמרינן בשלש אל יתפור, לא אמרן אלא בעתיקתא אבל חדתתא לית לן בה.
רבה זוטי ציטט את דברי רבא אשר סייג את דינו של רב. ואמר, כי הדין שאם נקרע באורך שלוש שורות אין תופרים את היריעה, זה רק בספר תורה ''עתיק'' אשר הקרעים ''נראים לא טוב''. אבל בספר תורה חדש, עם יריעות חדשות, גם אם יש קרע בגודל שלוש שורות – אין צורך להחליף את היריעה. (יש מחלוקת אם הקרע גדול משלוש שורות, האם גם אז ניתן לתפור או שמא צריך להחליף את היריעה).
ממשיכה הגמרא ומסבירה את ההסתייגות של רבא: 
ולא עתיקתא, עתיקתא ממש, ולא חדתתא, חדתתא ממש, אלא הא דלא אפיצן, הא דאפיצן.
השאלה איננה נסבה על כמה יריעות הקלף עתיקים או חדשים, אלא האם הקלף עובד ב''מי עפצים''. זהו חומר הגדל סביב ביצים של צרעה העוקצת עצים. חומר זה מחזק את הקלף וגורם לו שלא ייקרע. אם עיפצו את הקלף, הרי שהוא נקרא ''קלף ישן'', שכן הם נראים ישנים בגלל עיבודם בעפצים. לכן, יריעה העשויה מקלף מעובד נפסלת אם נקרעה באורך שתי שורות, אך יריעה מקלף שאינו מעובד, גם שלוש שורות אינם מחייבות החלפת היריעה וניתן לתקן. 
 

מהו המסר?

למדנו היום כיצד להתייחס לדברים עתיקים: לא הגיל הכרונולוגי הוא הקובע בעניין, אלא אופן ודרך שימושו. אם הוא מעופץ, הרי שדינו כקלף עתיק, הדורש החלפה בקריעת באורך שתי שורות. אך אם הוא ''טבעי'' - ''ללא חומרים משמרים'', אזי הוא מוגדר כ"קלף חדש'' שאין צורך להחליפו בקרע מעין זה.
המשנה באבות (ד', כ') אומרת: אלישע בן אבויה אומר, הלומד ילד למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר חדש.
והלומד זקן למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר מחוק.
גם במשנה זו יש התייחסות לאדם המוגדר כ''ילד'' או ''זקן'' לא לפי הגיל הכרונולוגי. ייתכן אדם מבוגר המתנהג כמו ילד, וייתכן גם הפוך: ילד המתנהג ומרגיש כמו בן אדם מבוגר. ולכן, לומד כמו ילד, לא משנה מה גילו דומה לדיו הכתובה על נייר חדש שאינו נמחק, לעומתו, אדם הלומד כמו זקן, דומה לדיו הכתובה על ניר מחוק שהכתב אינו נראה טוב ואף אינו נשמר.
מסקנה מן הגמרא שלנו ומהמשנה במסכת אבות, כי יש להשתדל להרגיש, לפעול, ללכת כמו אדם צעיר, גם בגיל מבוגר. להתעניין בכל דבר, לא להשתמש בכל מיני עזרים שלכאורה מסייעים, אך בסופו של דבר גורמים לאדם להרגיש ולפעול בפחות נחרצות, פעלתנות ושאפתנות. נאחל לכולם, להמשיך ולהיות צעירים, הן ברוחם, בן בגופם (עד כמה שניתן), ולהרגיש את ריח הרעננות והצעירות בכל גיל ובכל שלב.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]