שמחת הסיום / רפי זברגר

מנחות ל ע''א

הקדמה

בסוף דף כ''ט אמר רב יוסף, כי רב אמר שתי הלכות הקשורות לספר תורה, ושתי ההלכות נדחו על ידי הגמרא.
אנו נעסוק בהלכה השנייה המפורטת בתחילת הדף שלנו.
 

הנושא

ועוד אמר רב: הכותב ס"ת ובא לגמור - גומר ואפילו באמצע הדף.
אין צורך לכתוב באופן מיוחד כדי שכתיבת ספר התורה תסתיים בסוף עמוד, אלא ניתן לסיימה גם באמצע עמוד. 
על דין זה שאלה הגמרא סתירה מתוך הברייתא הבאה:
הכותב ספר תורה, בא לו לגמור - לא יגמור באמצע הדף כדרך שגומר בחומשין, אלא מקצר והולך עד סוף הדף.
הברייתא אומרת לכאורה הפוך ממש מדברי רב. לפי הברייתא יש להשתדל ולסיים בסוף העמוד. אם יוצא שעל ידי "כתיבה רגילה" נסיים באמצע הדף, יש לקצר את אורך השורות, כל שורה פחות, עד אשר יסיים את הספר בסוף העמוד. 
מנסה הגמרא לתרץ את רב: כי קא אמר רב - בחומשין.
רב דיבר על חומשים, שם פסק כי אין לסיים את החומש בסוף העמוד, אלא יכול גם באמצעו. אך ספר תורה, גם רב מסכים כי יש לסיימו בסוף העמוד. 
מקשה הגמרא על תירוץ זה: והא ספר תורה קאמר?
כיצד אנו מייחסים לרב פסק בנושא חומשים, והרי הוא אמר בעצמו ספר תורה ולא חומש?
עונה הגמרא: בחומשין של ספר תורה. 
רב דיבר על ארבעת החומשים מתוך חמשת חומשי תורה: בראשית, שמות, ויקרא ובמדבר. חומשים אלו, בכתיבת ספר תורה שלם, יכולים להסתיים גם באמצע עמוד. רב מסכים עם הברייתא שיש לסיים את הספר כולו, כלומר את ספר דברים, בסוף העמוד ולא באמצעו. 
דוחה הגמרא את האוקימתא של הגמרא, וטוענת כי לא ייתכן שרב דיבר רק על ארבעת החומשים ולא על החומש האחרון:
איני, והאמר רבי יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב: "לעיני כל ישראל" - באמצע הדף.
נאמר בשמו של רב, כי גם סיום ספר דברים, אשר הוא סיום כל התורה כולה (המילים ''לעיני כל ישראל'') יכולים להסתיים באמצע הדף, כפי שהבנו בתחילה את דבריו. 
עונה הגמרא: ההיא, באמצע שיטה איתמר!
אנו מתקנים את דברי רב גידל בשם רב: לא נכתב שם כי סוף הספר יכול להיות באמצע עמוד, אלא באמצע שורה (שיטה בלשון חכמים). ואמנם לפי תירוץ זה, רב מסכים כי יש לסיים את הספר בסוף העמוד, אך כאמור, ניתן לסיים באמצע שורה. 
לגבי דינו של רב בנוגע ל''אמצע שיטה'' מביאה הגמרא מחלוקת בנושא:
רבנן אמרי: אף באמצע שיטה, רב אשי אמר: באמצע שיטה דווקא.
כאן אנו מופתעים ומגלים את שיטת רב אשי המחייב לסיים דוקא באמצע שורה ולא בסוף שורה, בניגוד לחכמים הפוסקים כמו רב, כי ניתן לסיים באמצע שורה, אך לא חובה לעשות כך. 
וההלכה נקבע כרב אשי: והלכתא באמצע שיטה דווקא.
 

מהו המסר?

יש מפרשים המסבירים את דעתו של רב אשי, אשר כאמור נפסק להלכה, כי סיום באמצע השורה מלמד ומדגיש את הסיום. שהרי אם סיים בסוף שורה, לא ברור כי הכוונה לסיום של כל הספר, או ''לסיום רגיל'' של כל שורה.
אנו מבקשים לתת תחושות של סיום, אשר תמיד מלמדות על תחילה חדשה שאחרי הסיום, גם למסיים בעצמו, וגם לכל הסובבים אותו. דווקא כאן יש עניין להחצין, ''לעשות סיום'', ולהרבות בפרסומי ניסא בנושא. כל זאת כיוון שישנה שמחה גדולה של סיום, של תחושת התרוממות רוח, כי הצלחנו לגבור על המשוכה, להתמיד וללמוד את כל הספר, ובעז''ה נתחיל מחזור חדש של קריאה מספר התורה.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]