תפקידים שאינם מתאימים / רפי זברגר

מנחות כו ע''ב

הקדמה

במשנה השניה בעמוד א' למדנו כי אם חילק הכהן את הקומץ לשניים, והקטירו בשני חלקים – יצא ידי חובת המנחה, והשיריים מותרות באכילה. 
 

הנושא

ישנה מחלוקת אמוראים בהסבר המשנה: 
אמר רבי יהושע בן לוי: פעמים ולא פעמי פעמים, ור' יוחנן אמר: פעמים ואפילו פעמי פעמים.
רבי יהושע סובר כי ניתן לחלק מקסימום לשני חלקים, כדי להכשיר את הקטרת הקומץ, לעומתו, סובר רבי יוחנן, כי ניתן לחלק אפילו להרבה חלקים (פעמי פעמים בלשון הגמרא).
מנסה הגמרא להבין את שורש מחלוקתם ושואלת : מאי בינייהו?
עונה רבי זירא: יש קומץ פחות משני זיתים, ויש הקטרה פחותה מכזית איכא בינייהו.
המחלוקת ביניהם תלויה בשתי מחלוקות אחרות:
1. האם שיעור קומץ מינימלי הינו שני זיתים, או לא. 
2. האם ניתן להקטיר בפועל חלק מהקומץ בגודל פחות מכזית, או לא. 
והגמרא מפרטת את הדעות השונות:
רבי יהושע בן לוי סבר: אין קומץ פחות משני זיתים, ואין הקטרה פחותה מכזית. ורבי יוחנן סבר: יש קומץ פחות משני זיתים, ויש הקטרה פחותה מכזית.
מחלוקת קוטבית בשתי השאלות. רבי יהושע סבר כי יש שיעור מינימלי של שני זיתים ואין לקמוץ פחות מכך, וגם ההקטרה עצמה צריכה להיות לפחות בכזית. לכן סבר רבי יהושע כי ניתן לחלק את הקומץ אך ורק פעם אחת, כל חלק חייב להיות לפחות שיעור כזית. לעומתו, סובר רבי יוחנן כי אין שיעור מינימלי של שני זיתים, ויכול אף להקטיר שיעור פחות מכזית. אי לכך, סובר רבי יוחנן כי ניתן לחלק את הקומץ מספר פעמים, ולא רק חלוקה אחת. 
ההלכה נפסקה כרבי יהושע המחייב שני זיתים בכל קומץ, ולאור זאת נפסק בירושלמי (יומא, ב', א') כי כהן שאין ידיו בגודל היכול להכיל שני זיתים - אינו כשר לעבודה (יש אומרים לא כשר לעבודה כלל, ויש אומרים אינו כשר רק לעבודת הקמיצה).
 

מהו המסר?

הדין אשר הוצג לעיל מהירושלמי, מלמד אותנו כי לפעמים, אדם אינו יכול לתפקד בתפקיד מסוים בגלל מגבלה זו או אחרת. יש אנשים המתקשים לקבל עובדה זו. קשה להם לחיות עם ההרגשה שהם אינם מסוגלים לבצע תפקיד או משימה מסוימת. תחושתם הפנימית, ופעמים גם כלפי חוץ, בעצם טוענת: איך זה יכול להיות שאני לא מסוגל לעשות זאת? מה פתאום דוחים אותי על הסף מלכהן בתפקיד מסוים? קשה להם לקבל שהם אינם ראויים לכך, ולא משנה מה הסיבה.
הירושלמי בעקיפין מנסה להטמיע בנו כי תחושות כאלו אינם הופכות את הבן אדם להיות ''לא יוצלח'', ''אינו מוכשר דיו'' ועוד כהנה וכהנה תיאורים שליליים שאנשים ''אוהבים'' להדביק לעצמם. לא ולא, אומר הירושלמי. גם כהונה, שלכל הדעות מהווה ''תפקיד מכובד וראוי'', גם תפקידים כאלו נמנעים מאנשים מסוימים, אם וכאשר יש להם... ידיים קטנות מידי.
זה לא נורא. ישנם תפקידים אחרים, טובים לא פחות, ומטרתו של כל אחד, למצוא את הייעוד והמטרה אשר הכי מתאימים לאופיו, יכולותיו, תכונותיו וגם.. מימדי גופו. ובסופו של דבר, לקבל כל דבר בהבנה ואף בשמחה.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]