סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1093

"מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית"

מנחות מד ע"א

מדובר באדם שהתנסה בנסיון קשה, ותוך כדי הנסיון באו ארבע ציציותיו וטפחו לו על פניו, וטפיחה זו של הציצית גרמה לו לעמוד בנסיון, ועל עובדה זו נאמר שם בגמ' כך: תניא א"ר נתן אין לך כל מצוה קלה שכתובה בתורה שאין מתן שכרה בעולם הזה ובעולם הבא, אבל איני יודע כמה צא ולמד ממצות ציצית, ואז מספרת הברייתא את המעשה באדם שעמד בנסיון.

האחרונים תמהים על כך שרבי נתן קורא למצות ציצית מצוה קלה. רש"י כותב: שמצות ציצית נקראת מצוה קלה משום שזה מצות עשה בעלמא, אבל הגמ' בתחילת ע"ז כאשר היא מגדירה את ההבדל בין מצוה קלה למצוה חמורה היא אומרת: שמצוה קלה הרי זו מצוה שאין בה חיסרון כיס. ז"א, היא לא עולה הרבה כסף, כגון מצות סוכה או מצות שלוח הקן, לחילופין, מצות עשה כזו שלא הוקשה כל התורה כולה לאותה מצוה, אבל מצות ציצית דמיה של התכלת יקרים והגמ' לעיל אומרת שמצות ציצית שקולה כנגד כל המצוות כולם, שכך נאמר לעיל בדף מ"ג: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ". מכאן ששקולה מצוה זו כנגד כל המצוות כולם. כיצד ניתן א"כ לקרוא למצוה זו של ציצית מצוה קלה.

הגאון בעל השפ"א מיישב את ההערה בביאור מפתיע: "אפשר שאותו אדם שהיה זהיר בציצית לא רק שהיה זהיר להטיל ציצית לבגדיו, אלא שהקפיד להסתכל תמיד בציצית, כמו שאיתא בספר חרדים לרבי אלעזר אזכרי: דאחד מענפי הציצית הוא לקיים במשך כל זמן הלבישה "וראיתם אותו", וכל המהדר לראות את חוטי הציצית הרי זה משובח, שאף הוא ענף מחלקי המצוה, ובזכות זה שהידר להסתכל על הציצית באו לו הציציות וטפחו על פניו, וכיון שהיה זהיר לראותם ולנשקם, באו אכן על פניו להצילו מן החטא, וזה היינו ראית הציצית ונשיקתם קרי מצוה קלה".

ז"א, שרבי נתן אינו מתייחס למצות הציצית בכללותה, מצוה זו בהחלט אינה נקראת מצוה קלה, אבל כאשר כבר קיים את הטלת הציצית בבגדו, מעתה ההסתכלות על הציצית והחבור של הציצית הרי זה מצוה קלה, דבר זה כבר אין בו חיסרון כיס, והוא לא שקול כנגד כל המצוות כולם, ואעפ"כ מצוה קלה זו, ההסתכלות בציציות הוא שמנע את האדם מן החטא הגדול.

(האדמו"ר מטאלנא)