כלי שעל גבי קרקע ברשות מוכר
מנחות ז ע"ב
"שמע מינה קומצין מכלי שעל גבי קרקע, שמע מינה".
צדדי השאלה הם: אם הכלי בטל לקרקע כשהוא מונח עליה, או שעדין דין כלי עליו.
וקשה, כיון שהגמרא הכריעה בספק זה, למה לא פשטו מכאן גם את הבעיא אודות כליו של לוקח ברשות מוכר? הרי אלו צדדי הספק גם שם, כדברי הטור חושן משפט הלכות מקח וממכר סימן ר: "ספק אם קנה כליו של לוקח ברשות מוכר משום דמספקא לן אם הכלי בטל אצל הרשות או הרשות בטל אצל הכלי".
אלא שאמרו במסכת גיטין עח דף ע"א שכאשר המוכר מוחל ואינו מקפיד על המקום, ודאי שהכלי קונה. לפיכך ממסקנת סוגייתנו ניתן רק להסיק שכביכול הקב"ה בעל הבירה אינו מקפיד על מקום הכלים וחשיבותם אינה בטילה. אך לא ניתן להסיק לדין הכללי כאשר בעל המקום מקפיד.
