סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1091
"שבעה קני מנורה מעכבין זה את זה שבעה נרותיה מעכבין זה את זה"
מנחות כח ע"א
המנורה היתה בת שבעה קנים, ואם בשעת עשייה חסר קנה אחד או שאפי' בשעת עשייה היו שבעה קנים, אבל קנה אחד אח"כ נשבר, שוב אין המנורה כשרה, משום שכל אחד מן הקנים מעכב בתבנית המנורה, כך גם לגבי הנרות, אין שום ענין להדליק רק אחד מן הנרות אם אין אפשרות להדליק את שאר הנרות, כך משתמע מפשטות דברי המשנה, ובגמ' נאמר "מאי טעמא הוויה כתיבה בהו", וכהסברו של רש"י: נא' בתורה: "כפתוריהם וקנותם ממנה יהיו", וכל מקום בו נאמרה הוויה הרי"ז לעיכובא, כך ששבעת הקנים ושבעת הנרות מעכבים זא"ז.
בספר כלי חמדה בפרשת במדבר באות ה' מובא חדוש גדול אותו שמע המחבר מפי בעל החדושי הרי"ם מגור: אין כוונת דברי המשנה באומרה ששבעת הנרות מעכבים זה את זה, היינו: שיש להדליק את כל שבעת הנרות, וכאשר מדליקים רק חלק מן הנרות לא מתקיימת המצוה, אלא הכוונה לצורת המנורה, כשם שבקנים מתייחסת המשנה לצורת המנורה, שאם אחד מהקנים נשבר או שמתחילה הוא לא נעשה, הרי זה מעכב בצורת המנורה, כך גם לגבי הנרות וכדברי רש"י לעיל שבראש כל קנה וקנה היה נר אחד כעין בזך, ושם נותנים השמן והפתילות, הבזך הוא הנר, וכאשר חסר בזך אחד הרי זה מעכב, אבל ביחס למעשה ההדלקה אין הדלקת נר אחד מעכבת את משנהו, במקרה ויש שמן רק לנר אחד מתוך שבעת הנרות יש מצות עשה מן התורה להעלות נר תמיד, גם אם אין אפשרות להדליק את שאר הנרות, משום ששאר הנרות קיימים במנורה, ומה שנא' במש' שהם מעכבים אין הכוונה להדלקה אלא להימצאות הנר.
הגאון בעל הכלי חמדה מתרץ עפ"י החידוש הנפלא הזה את הקושי' המפורסמת של הבית יוסף על הלכות חנוכה: אנו יודעים שבחנוכה מצאו פח קטן של שמן שהיה בו להדליק יום אחד שואל הב"י: מדוע קבעו חז"ל את הנס ל- 8 ימים בו בזמן שהנס היה 7 ימים, שהרי השמן שנמצא היה מספיק ליום אחד, נמצא שרק 7 ימים דלקו בנס, היה על חז"ל לקבוע את נס חנוכה ל-7 ימים ולא ל-8. מתרץ הגאון בעל הכלי חמדה: בהחלט יתכן שבאותו פח שמצאו היה אמנם להדליק בשביל לילה אחד, אבל רק בשביל נר אחד. וכיוון שהדלקת כל הנרות לא מעכבת, כאשר מצאו פח שמן אחד קטן בטהרה רצו לפחות להדליק את הנר הבודד. וכבר בלילה הראשון נעשה נס ומהשמן שהיה מספיק בכמותו רק לנר אחד, דלקו כל שבעת הנרות, ולכן קבעו חז"ל את הנס על שמונה ימים.
חידוש מעניין נוסף על סמך חידוש זה אומר בעל האמרי אמת מגור, הרמב"ן בפרשת במדבר (פ"ד פסוק ט"ז) על הנאמר שם: "ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטורת הסמים" וכו'. כותב הרמב"ן: ושמן המאור לשנה שלימה רב מאוד, והוא קפ"ג לוגין וגם מנחת התמיד לא ידענו לכמה ימים ישא ממנה, אבל היה אלעזר חזק ואמיץ כיעקב אבינו, וכן משה רבינו, ואהרן אחיו, וקווי ה' יחליפו כח. הרמב"ן מתייחס שם לדברי הירושלמי שם נאמר: שאלעזר יכל לקחת בפעם אחת את קטורת הסמים ואת שמן המאור ומנחת התמיד שהיו אמורים לשמש במשכן לשנה שלימה. והרמב"ן מדגיש את גודל המשא לשבחו של אלעזר שיכל לשאת משא כבד כזה. האחרונים תמהים על מה שכתוב ברמב"ן ששמן המאור לשנה שלימה הרי זה קפ"ג לוגין, משום שקפ"ג לוגין מתאימים להדלקת נר אחד במשך כל השנה ולא להדלקת שבע נרות, שהרי נאמר במנחות בהמשך המסכת: ששלושה וחצי לוגין דלקו בכל לילה, כיצד יתכן שלשנה שלימה יהיה המשא רק קפ"ג לוגין. האחרונים נשארים על דברי הרמב"ן בצ"ע. כתב ע"כ בעל האימרי אמת: דעיקר המעכב הוא נר אחד, ונר אחד לשנה הוא קפ"ג לוגין בדיוק.
(האדמו"ר מטאלנא)
