להוריד לחץ / רפי זברגר

מנחות ה ע''א-ע''ב

הקדמה

בדף הקודם למדנו את דעתו של רב, אשר הוסיף עוד שני מקרים בהם הקרבן פסול אם בוצעה הפעולה (קמיצה או שחיטה) שלא לשמה. נתמקד בדין הראשון של רב: קמיצת מנחת העומר שלא לשמה. רב פסק כי גם במקרה זה המנחה פסולה, ואין היתר להקטיר את הקמיצה ולאכול את שיירי המנחה. 
בדף שלנו אנו לומדים על דעת ריש לקיש החולקת על רב: 
ורבי שמעון בן לקיש אמר: מנחת העומר שקמצה שלא לשמה – כשירה, ושיריה אין נאכלין עד שתביא מנחת העומר אחרת ותתירנה. 
ריש לקיש חולק על רב וסובר כי קמיצת העומר שלא לשמה כשירה, ומותר להקריב את הקומץ, אך יש להמתין עם אכילת השיריים שלה, עד אשר יביאו עומר אחר במקומו. הסיבה לכך היא שהעומר מתיר את התבואה החדשה, אך מכיוון שצריכים להביא עומר אחר במקומו, לכן מותר לאכול את שיירי העומר הראשון רק לאחר הבאת העומר השני המתיר את החדש. 
 

הנושא

שואלת הגמרא על דעת ריש לקיש: ששיריה אין נאכלין עד שתביא מנחת העומר אחרת, מקרב היכי קרבה (יחזקאל מ"ה, ט"ו ) וְשֶׂה אַחַת מִן הַצֹּאן מִן הַמָּאתַיִם מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל לְמִנְחָה וּלְעוֹלָה וְלִשְׁלָמִים, לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה .- מן המותר לישראל?
מהפסוק ביחזקאל המצוטט כאן אנו למדים כי יש להקריב מנחה, עולה או שלמים רק מדברים המותרים לישראל. אם כן שואלת הגמרא, כיצד ניתן להקריב את הקומץ של המנחה אשר נקמצה שלא לשמה, אם אסור לאוכלה מיד לאחר מכן?
עונה רב אדא בר אהבה: קסבר ריש לקיש: אין מחוסר זמן לבו ביום.
מכיוון שהולכים להביא קרבן עומר חילופי באותו יום (ט''ז בניסן), הרי שקרבן העומר הראשון אינו מוגדר ''מחוסר זמן'' מלהיות פסול בהקרבתו. כיוון שהוא יהיה ראוי לאכילה באותו יום, לאחר הקרבת העומר השני, אין אנו מחשיבים את העומר הראשון להיות ''אינו מותר לאכילה'' ולכן מותר להקריב את הקומץ של העומר הראשון.
 

מהו המסר?

אמנם הגמרא מקשה מספר קושיות על תשובתו של רב אדא בר אהבה, ובסופו של דבר רב פפא מסביר באופן שונה את הלכתו של ריש לקיש, אך בכל אופן נראה כי ניתן ללמוד מהסברו של רב אדא מסר לחיים.
העיקרון של ''אין מחוסר זמן לבו ביום'' בעצם מלמד אותנו להפחית לחצים בחיי יומיום ולא להילחץ מיד מכל דבר. לא לחשוב שאם כרגע אין פתרון לבעיה העולה עכשיו, מייד צריך להיות לחוצים ולאבד תקווה. לא, אין צורך להילחץ.
כמו בהלכה שלנו, אנו למשל מתייחסים לדברים אשר אמורים לקרות בהמשך היום, כאילו כבר עכשיו קרו, ולאור זאת אפילו מתירים להקריב את הקומץ של מנחת העומר.
לאט לאט, הדברים מסתדרים. אם לא עכשיו, בעוד מספר שעות. ואם גם אז לא יסתדר יש להשתדל ולקוות שהדברים יסתדרו בהמשך הזמן. המטרה היא ''להוריד לחץ'' ולנסות ולראות את הדברים במבט חיובי, ובסוף, בדרך כלל יש פתרונות לבעיות הצצות חדשות לבקרים.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]