סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

שמחה אחת ארוכה / רפי זברגר

זבחים צז ע''א

 

הקדמה

המשנה בדף צ''ו ממשיכה לעסוק בדיני מריקה ושטיפה:
רבי טרפון אומר: בישל מתחילת הרגל - יבשל בו כל הרגל, וחכמים אומרים - עד זמן אכילה.
מחלוקת התנאים לגבי תדירות מצוות מירוק ושטיפה. באופן עקרוני המצווה נעשית עם סיום זמן אכילת הקרבן. למשל, קדשי קדשים הנאכלים לכוהנים (חוץ מעולה) הרי שיש לאוכלם במשך יום ולילה. אם בושל קרבן זה בכלי, הרי שיש למרק ולשטוף אותו לאחר אותו יום ולילה. לעומת זאת, לשיטת רבי טרפון בימי הרגל (סוכות ופסח), אין מצווה למרק ולשטוף כל סוף זמן אכילה, אלא רק בסוף הרגל. לעומתו, חכמים לא מחלקים בין ימי הרגל לשאר ימות השנה, ולדעתם, יש למרק ולשטוף בסוף זמן אכילה, גם בתוככי הרגל. 
המשנה ממשיכה לתאר את אופן ביצוע מריקה ושטיפה:
מריקה ושטיפה: מריקה כמריקת הכוס, ושטיפה כשטיפת הכוס. מריקה ושטיפה בצונן. השפוד והאסכלא - מגעילן בחמין:
1. המשנה משווה בין מריקה ושטיפה של כלי המקדש להדחה ושטיפה של כוס ברכה. הגמרא במסכת ברכות (נ''א.) קובעת כי לפני שמכניסים יין בכוס של קידוש, יש להדיח אותו בפנים ולשטוף בחוץ. כמו כן, כלי שבושל בו קרבן, יש למרקו (להדיח) בתוכו, ולשטוף מבחוץ. 
2. לפי גרסתנו בגמרא, גם המריקה (הדחה בתוך הכלי) וגם שטיפה יכולה להיעשות במים קרים. 
יש המסבירים כי המירוק והשטיפה בצונן מתבצע לאחר הגעלה במים חמים.
3. מצוות גיעול ושטיפה של רשת לצליית בשר הקרבן, יכול להיעשות ע''י הגעלה במים חמים, ואין צורך ללבנו. 
 

הנושא

שואלת הגמרא לטעמו של רבי טרפון במשנה, ומצטטת פסוק מספר דברים (ט''ז, ז') העוסק בקרבן פסח ומהווה מקור לדין:
וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיך - הכתוב עשאו לכולן בקר אחד.
לא ייתכן כי התורה אומרת לחזור הביתה בבקר שאחרי הקרבת קרבן פסח, שהרי זהו יום טוב ואין אפשרות שכולם ילכו לביתם ביום זה. אם כן, לומד מכאן רבי טרפון מפסוק זה, כי כל החג נחשב ליום אחד ארוך, ולכן גם מצוות מריקה ושטיפה חלה רק בסוף החג. 
מתקיף ושואל רב אחדבוי בן אמי: לאור מקור זה המחשיב את כל ימי החג כיום אחד, יוצא שגם לא יהיה איסור פיגול – מחשבה לאכול את הקרבן חוץ לזמנו, שהרי כל ימי החג הם זמנו של הקרבן. כנ''ל באיסור נותר. 
את האפשרות כי אמנם אין איסור פיגול ונותר בחגים, דוחה הגמרא מכוח הברייתא הבאה: 
והתניא ר' נתן אומר: לא אמר רבי טרפון אלא זו בלבד.
הברייתא קובעת במפורש כי דינו של רבי טרפון חל רק על מצוות מריקה ושטיפה ולא על נושאים אחרים. אם כן, לא יכול להיות שהוא מחשיב את כל ימי החג כיום אחד גם לנושא איסור פיגול ונותר.
לכן מביאה הגמרא את שיטת רב נחמן בשם רבה בר אבוה הסובר כי: 
כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו:
מכיוון שבימי החג יש פעילות מאוד ענפה בבית המקדש, לכן בישול של קרבן ביום אחד מהווה הכשרה והגעלה של הכלי מבישול הקרבן ביום שלפניו. זהו ההסבר לשיטתו של רבי טרפון, אשר אינו מצריך הגעלה ושטיפה כל ימי החג. 
 

מהו המסר?

מהו המסר למדנו בשיטת רבי טרפון, להסתכל על כל החג כמכלול אחד, לפחות ביחס למצות מריקה ושטיפה.
מעבר למישור ההלכתי הצרוף של מצוות זו, ננסה לאור שיטתו, לבחון את ימי החג במבט שונה. ניתן לראות את כל אחד מימי החג כיום בפני עצמו, אם זהו יום טוב, או אחד מימי חול המועד, ולהתייחס לכל יום שכזה כיום ''חשוב ושמח'', כאשר מוטלת עלינו מצווה לשמוח בכל אחד מן הימים.
אך אם נסתכל על כל ימי החג כ''יום אחד ארוך'' שכולו שמחה וחגיגה, הרי המבט יהיה מעט שונה. זהו הבדל פסיכולוגי ותודעתי בעל משמעות. לא רואים את הלילה כסוף היום הקודם, כמצב של ''חשיכה'' המסיימת יום אחד, ומכינה את היום למחרת, אלא כל הימים וכל הלילות מהווים חגיגה אחת גדולה, שאין בה עליות וירידות, אלא כולה קיימת ועומדת במסלול אחד ארוך ומיוחד, בעל גוון ומשמעות עמוקה ומשמחת.
אמנם קשה ''לשמור על מתח'', גם אם הוא חיובי ושמח, לאורך זמן. אך אם נכניס לתודעתנו את ''שיטת רבי טרפון'' וכך נגיע אל החג, שאנו מודעים וחשים את החג המשמעותי והארוך לפנינו, יקל עלינו ''לעמוד במשימה'' היפה והחשובה.
גם על אירועים אחרים במהלך חיינו, המתרחשים לאורך זמן, כמו ''שבעת ימי משתה'' וכדו', ניתן להסתכל במבט שכזה, ואם אמנם נראה אותם כמכלול אחד ארוך, אזי נחווה אותם באופן משמעותי וחזק לעין שיעור.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר