סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

דיוק וחידוש ברש"י

בבא קמא דף פג

 

עמוד א

רש"י ד"ה לשון סורסי למה אלא או לשון הקודש או לשון יוני. הוא לשון צח וסורסי לשון נלעג הוא: פרסי. לשון נאה מארמי בארץ ישראל הסמוכה ליון נקט יוני ובבל הסמוך לפרס נקט לשון פרסי:
תוספות : לשון סורסי. נראה דלשון סורסי הוא לשון ארמי כדאמר (בראשית רבה פ' עה) אל יהי לשון סורסי קל בעיניך שהרי בתורה ובנביאים ובכתובים חלק לו הכתוב כבוד תורה דכתיב יגר שהדותא בנביאים דכתיב כדנן תימרון להון בכתובים דניאל ועזרא ולבן היה מארם נהרים ודניאל נמי קורהו לשון סורסי אף על גב דכתיב ביה וידברו הכשדים למלך ארמית והא דנקט הכא בארץ ישראל לשון סורסי ובבבל נקט לשון ארמי אור''ת לפי שמעט משתנה כעין לשון לעז שמדברים אותו לשון צח במדינה אחת יותר מבאחרת כי אונקלוס הגר תירגם עד הגל הזה סהיד דגורא הדין ולבן קרא ליה יגר שהדותא ונ''ל לשון שדיבר לבן הוא לשון סורסי ועל שם סוריא נקרא סורסי דסוריא היא ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד ועל שם שקרובה לארץ ישראל אין לשון ארמי שלה צח כל כך:
שלהי מסכת סוטה דף מ"ט ע"ב
רש"י ד"ה לשון סורסי. קרוב הוא ללשון ארמי ואומר אני שזה לשון גמרת ירושלמי ואומות העולם קורין אותו לינג''א שוריי''א: או לשון יווני. שהיו קרובין לארץ יון ולשון יון יפה מזה והיה לו לספר בו:
מסכת פסחים דף ס"א ע"א
רש"י ד"ה סורסי. ארמי. חכמי האומות קורין לו לינג''א שוריי''א:
מדברי רש"י בשלוש מקומות הללו עולה דלשון סורסי הוא לשון ארמי כפי שנשתמשו בו בארץ ישראל והסיבה שנקרא כך יכול להיות שהוא גם כדברי תוספות שהוא מגיע מסוריא, לשון זה הוא לשון נלעג וע"כ יכול להיות שזה הסיבה שנקרא סורסי ולא סורי כמו פרסי-פרס יווני-יוון ארמי-ארם, כי הוא לשון נלעג ומסורס וכלשון נופל על לשון נקרא סורסי, 
עוד אפשר להבחין בדברי רש"י לדירוג מובחרות הלשונות הראשון לשון הקודש בוודאי, השני לשון יווני לשון צח, פרסי נאה מארמי וע"כ בבל שקרובה לפרס אמרו שיותר טוב לדבר בפרסי למרות שלכאורה השני במעלה זה יווני אבל לא הוצרכו בני בבל לדעת זאת כי יוון רחוקה יותר וממילא גם קשה לדעת הלשון, משא"כ לבני ארץ ישראל שיוון קרובה,
ועכשיו נשים על לב מדוע רש"י בכל מקום כתב בדרך אחרת, בפסחים שבאים בלשון זה להסביר פסוק בתורה כתב רש"י שסורסי הוא ארמי וכו' ולא ציין כלום על מהות שפה זו,
במרובה ובסוטה שמדובר בסוגיות הדומות ממש הרי שהסבר רש"י במקום אחד עולה לכאן ולכאן, ומאחר שכאן במרובה הובאו בתוספות דברי נכדו של רש"י ר"ת לסיבת קריאת שם הלשון הזה ארמי-סורסי מפני הקריבה לסוריא, ולדברי רש"י משמעות הקריבה היא ללמוד את השפה הקרובה ולא את השפה המדוברת, ולהיפך רעיון זה עלול להטעות ע"כ כתב רש"י כאן את ההגדרה המדויקת של כל לשון, ולדברי תוספות אפשר לומר כמו שמובא בשיטה מקובצת שהסיבה שהלשון השני באר"י היא יוונית מפני שהם שלטו בא"י, ובבל שלטו הפרסיים על כן הלשון השני הוא פרסי, אבל רש"י כמובן לא למד כך, (ואל תתמה מהיכן ידע רש"י מדברי תוספות אלו שהרי הם דברי נכדו וידע כנראה גם שלמד זאת דווקא במסכת בבא קמא) 
במסכת סוטה שלא הובאו מפירושי בעלי התוספות על הדפים האחרונים לא כתב רש"י על עניין זה וסמך על דבריו כאן, ועוד לא רצה רש"י להזכיר את עניין הנלעגות שבלשון הסורסי בחדא מחתא עם דבריו ואומר אני שלשון זה הוא לשון גמרת ירושלמי, ומה נאה יותר לכתוב זה בדף האחרון במסכת סוטה המדבר בעניני משיח וגאולה ארץ ישראל וירושלים, והובאו בספה"ק שלעתיד לבוא נפסוק כגמרת ירושלמי כמרא דארעא ישראל אמן כי"ר (וכמו כן אפשר לראות ברש"י שם בד"ה ועל אותו וכו' שכותב מדינת ירושלים ובאריכות יותר מכאן שכתב ירושלים סתם).

הדרן הלך מרובה בחבלך נחזיק ונשנה - ובאנו להרבות בלימוד משנת החובל



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר