דיוק וחידוש ברש"י

בבא קמא דף פ

עמוד א

רש"י ד"ה שבוע הבן. ברית מילה על שם שעברו עליו שבעה ימים: ישוע הבן. משתה שעושין לפדיון הבן בכור ישוע מתרגמינן פורקן כמו פדיון:
תוספות : לבי ישוע הבן. פ''ה פדיון הבן וכן הערוך וקשה דאע''ג דמתרגמינן פדיון פורקן מ''מ אין שייך לשון ישועה ור''ת פי' שנולד שם בן ועל שם שהולד נושע ונמלט ממעי אמו כדכתיב והמליטה זכר (ישעיה סו) נקט לשון ישועה והיו רגילין לעשות סעודה:
גליון רעק"א מגיהה צ"ל ויושע (שמות יד) מתרגמינן ופרק, ומציין לרש"י במסכת עבודה זרה דף ד ע"ב
רש"י ד"ה להם שוע. אני נותן להם פדיון כמו (שמות יד) ויושע ופרק וכמו (ב''ק דף פ.) ישוע הבן פדיון:
נראה שאין צריך להגיה בדברי רש"י כרעק"א כי רש"י רצה לומר שישוע מתרגמינן בלשונינו פורקן, וזה דומה לפדיון, ואכן מדברי רעק"א עצמו שציין לרש"י במס' ע"ז ששם נראה שרש"י מצרף את הלשון כאן בגמרא כראיה לפירושו על דברי הקב"ה בגמרא הנני נותן להם שוע שפירושו פדיון ומביא גם את תרגום הפסוק ויושע וכו'
ובשימת לב לחילוק הלשונות (ועיין במהרש"א שהרגיש בזה והעלה שרק בפדיון הבן עושים סעודה) בדברי רש"י בין ד"ה שבוע הבן שכתב בקיצור ברית מילה וכו' וד"ה ישוע הבן שהאריך בלשונו משתה שעושין וכו' והיה יכול לכתוב באותו הלשון פדיון הבן על שם הפורקן כמו ויושע מתרגמינן ופרק, אלא שהן הלשון שבוע הבן הוא על שם המשתה והסעודה והן הלשון ישוע הבן הוא המשתה והסעודה,
וכמו שנראה מהגמרא ורש"י בסנהדרין דף ל"ב ע"ב תנא קול ריחים בבורני שבוע הבן שבוע הבן אור הנר בברור חיל משתה שם משתה שם, וברש"י קול ריחים. שנשמעין: בבורני. מקום: שבוע הבן שבוע הבן. סימן הוא שיש שם ברית מילה כמכריז ואומר שבוע הבן כאן והריחים סימן לשחיקת סממנין למכת התינוק ושעת גזירת המלכות היה שגזרו שלא למול והיו יראים להוציא קול וקבעו סימן זה: אור הנר בברור חיל. ביום או נרות נראים הרבה בלילה סימן הוא כמו שצועק משתה שם משתה שם ברית מילה קרי שבוע הבן על שם שהוא לסוף שבוע:
ואפשר לומר שהלשון שבוע לשון נופל על לשון שביעה מסעודת ברית המילה, וכינוהו כך מפני שעברו שבעה ימים, וכן הלשון ישוע שתרגומו ופירושו פורקן שהמשתה עצמו הוא פורקן וכינוהו כך כי פורקן הוא כמו פדיון, ומיושב בזה גם קושיית התוספות דאין שייך לשון ישועה.