ראיה חיובית / רפי זברגר

זבחים עט ע''ב - פ ע''א

הקדמה

היום נמשיך לדון בנושא תערובות של דם היוצא מן הקרבנות, ונלמד את המשנה המתחילה בדף ע"ט ומסתיימת בדף פ'.
 

הנושא

1. דם תמימים בדם בעלי מומין - דם של קרבן ''תמים'' וכשר, התערב עם דם של קרבן שהיה בעל מום ופסול להקרבה. נחלק לשני מקרים:
a. אם הדם התערב עם דם אחר באותו כוס – כולם סוברים שעליו ''להישפך לאמה'' ולא להשתמש בו. 
דין זה נובע מגזירת חכמים, כיוון שמקרים אלו הינם שכיחים בבית המקדש, וחוששים שמא כמות דם בעלי המומים תהיה גדולה יותר ואז אינו בטל. 
b. אם כל דם היה בכוס אחרת, והתערבבו הכוסות, כאן יש מחלוקת תנאים:
i. רבי אליעזר אומר: אם קרב כוס אחד יקרבו כל הכוסות 
אנו ''תולים'' ואומרים כי הכוס הקריבה הייתה של דם קרבן בעל מום, ולכן שאר הכוסות כשרים.
ii. וחכמים אומרים: אפילו קרבו כולן חוץ מאחד מהן - ישפך לאמה.
חכמים לא סוברים ''תולים'', והם חוששים כי דווקא הכוס האחרונה היא הפסולה ולכן פוסקים כי יש לשפוך אותה לאמה ולא להקריב אותה. 
2. הניתנין למטה שנתערבו בניתנין למעלה – דם קרבן חטאת בהמה נזרק למעלה מחוט הסיקרא, ודם עולת בהמה נזרק מתחת לחוט הסיקרא. אם התערבבו שני הדמים הללו, אנו באים שוב למחלוקת רבי אליעזר וחכמים.
a. רבי אליעזר אומר: יתן למעלה ורואה אני את התחתונים מלמעלן כאילו הם מים ויחזור ויתן למטה.
כאן רבי אליעזר סובר דין ''רואים'' (במקום ''תולים" של הרישא). וכך הוא פוסק: זורקים את כל דם התערובת למעלה כדין חטאת בהמה (ומקדימים דם חטאת לעולה, מפני ''שהוא מרצה''), ורואים את דם העולה ''כאילו הם מים'', ולאחר מכן זורקים את הדם למטה, כדי לצאת ידי חובת דם עולה, ושיירי הדם הנשפכים על החלק התחתון של המזבח. 
b. וחכמים אומרים: ישפך לאמה, ואם לא נמלך ונתן כשר. 
חכמים לשיטתם לא פוסקים ''רואים'' (כמו שלא פסקו ''תולים''), ולכן הם פסקו כי יש לשפוך את כל הדם לאמה ולא לבצע שום פעולה אפקטיבית. ממשיכים חכמים ואומרים, כי אם הכהן לא שאל שאלה, וזרק את הדם למעלה – עולה לו לחובו של זריקת דם חטאת בהמה למעלה מחוט הסיקרא. 
3. הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת - ינתנו במתנה אחת.
התערב דם של קרבן הניתן במתנה אחת (בכור או מעשר בהמה) עם דם של קרבן אחר הניתן במתנה אחת (בכור ומעשר בהמה) , אין ספק שיש לתת מתנה אחת, ממה נפשך יהיה כשר. 
4. מתן ארבע במתן ארבע ינתנו במתן ארבע
כנ''ל אם התערב דם קרבן הניתן בארבע מתנות (עולה, שלמים, אשם) בקרבן אחר הניתן בארבע מתנות – יש לתת ארבע מתנות, ממה נפשך. 
5. מתן ארבע במתנה אחת
התערב דם של קרבן הניתן בארבע מתנות על המזבח עם דם של קרבן הניתן במתנה אחת – באנו למחלוקת: 
a. רבי אליעזר אומר ינתנו במתן ארבע
רבי אליעזר ממשיך בשיטתו וסובר כי "רואים" את דם הקרבן החייב במתנה אחת כאילו הוא מים, ולכן אפשר לזרוק את כל הדם בארבע מתנות. 
b. ר' יהושע אומר ינתנו במתנה אחת
ר' יהושע נוקט בשיטת חכמים כי אין אומרים ''רואים'' ולכן יש לתת את התערובת במתנה אחת ולא בארבע.
עתה יש דיון בין רבי אליעזר לרבי יהושע על טעמיהם.
• אמר לו רבי אליעזר הרי הוא עובר על בל תגרע - דם קרבן החייב ארבע מתנות אשר ניתן רק במתנה אחת.
• אמר ליה רבי יהושע הרי הוא עובר על בל תוסיף - דם החייב מתנה אחת אשר ניתן בארבע מתנות.
• א"ל רבי אליעזר לא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו – ואם הוא תערובת, אינו עובר על בל תוסיף. 
• א"ל ר' יהושע 
o לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו – גם על בל תגרע לא עוברים כאשר מדובר בתערובת. 
o ועוד א"ר יהושע כשנתת עברת על בל תוסיף ועשית מעשה בידך כשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידך – עדיף לעבור על בל תגרע ב''שב ועל תעשה'' מאשר על בל תוסיף ''בקום ועשה''.
 

מהו המסר?

נלמד שני מסרים מתוך פסקי המשנה לעיל:
1. שתי מחלוקת אשר למדנו בתחילת המשנה בין רבי אליעזר לחכמים, ניתן להגדירם אולי כמחלוקת בין ראיה במשקפיים ורודות לראיה במשקפיים כהות. שהרי רבי אליעזר מנסה תמיד למצוא את הכיוון שנותן ''אפשרות המשך''. בין אם אומרים ''תולים'' או ''רואים'' – הכוונה היא תמיד לראות שה''רע'' והלא טוב כבר מאחורינו, ועתה אנו צועדים עם הכלים הטובים והחיוביים. לעומתו, חכמים, כל הזמן ''חיים בפחד'', שמא ''עדיין הרע אתנו'', ואף אם כל הכוסות נשפכו, ונשאר רק כוס אחת, עדיין חוששים שמא זו הכוס הפגומה והפסולה, ולכן אינם מכשירים לזורקה על המזבח.
אנו מעדיפים ללכת בחיים בדרכו של רבי אליעזר, לחוש ולחשוב כי עברנו את השלבים הלא טובים, ואנו אנו כל הזמן צועדים לכיוון הטוב והחיובי. ראיה אופטימית וחיובית!
2. דברי רבי יהושע לרבי אליעזר, כי עדיף לעבור על איסור ב''שב ועל תעשה'' מאשר לעבור על איסור ב''קום ועשה'' מלמד אותנו עיקרון חשוב בחיים. אם אין אנו יודעים ומה וכיצד לנהוג? האם וכיצד לומר משהו? מתי ואיך לעשות דבר מה? הרי שעדיף פי כמה וכמה שלא לעשות מאומה, ולהישאר במצב של ''שב ואל תעשה''!


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]