הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

שמואל – תנא הוא?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים עד ע"א

שמואל דאמר כמאן? אי כרבי יהודה, אפילו בשאר איסורים אסור! אי כרבי שמעון, אפילו בעבודת כוכבים נמי שרי! וכי תימא, שאני ליה לרבי שמעון בין עבודת כוכבים לשאר איסורים, אלא הא דתניא: ספק עבודת כוכבים אסורה, וספק ספיקה מותרת, מני? לא רבי יהודה ולא ר' שמעון!
לעולם רבי שמעון, ושמואל סבר לה כרבי יהודה בחדא ופליג עליה בחדא.

1.
מפשט הגמרא משמע ששמואל רשאי לחלוק על תנא. וכך אומר ה"מנחת יהודה" שמכאן מוכח ששמואל "תנא הוא - ופליג". אבל מעניין שהוכחה זו לא מוזכרת אצל כל בעלי הכללים.

1.1
ביטוי דומה במסכת הוריות דף יב: "שמואל סבר לה כר"י בחדא ופליג עליה בחדא".
"שמואל סבר לה כ... בחדא ופליג עליה בחדא" - 6 מופעים בש"ס
"ופליג עליה בחדא" - 37 מופעים בש"ס [כולל באותה סוגיה]
"פליג עליה בחדא" - 0 מופעים בש"ס

2.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תקנב

ומה גם שדקדקתי בתשובת ר' שרירא גאון שהביא הר"ב ספר יוחסין בדף קי"ג ע"ב ושם ראיתי דלא מני לר' יוחנן בהדי אינון רבנן דאיתנון תנאי ואמוראי והכי נמי יש לדקדק על הרשב"א ז"ל דבחידושיו לשבת פ"ג דף י"ד ד' כתב דרב תנא הוא וכן שמואל

2.1
המקור של דברי הרשב"א:
חידושי הרשב"א מסכת שבת דף לז עמוד ב: "איכא למימר דרב תנא הוא ופליג וכן שמואל"
הרשב"א מציע אפשרות לומר, ששמואל נחשב כתנא.

2.2
וה"יד מלאכי" מקשה:

דמאין למד לומר כן כיון שלא נמצא כן בכל הש"ס

אין הוכחה מפורשת מהש"ס ששמואל נחשב כתנא.

2.3
ומביא מרב שרירא גאון שכתב ששמואל הוא אמורא:

ומלבד זה תשובת ר' שרירא גאון הנ"ל הויא תיובתיה שהרי כתב וז"ל הוו נמי רבנן אחריני דהוו אמוראי בלחוד כגון שמואל ורב שילא וכו' ע"ש

2.4
מקורות נוספים למחלוקת אם שמואל נחשב תנא או לא:

וכן מצאתי שוב להר"ב ראש יוסף על ח"מ סי' ס"ב סעיף ד' שכתב וז"ל ולומר ששמואל תנא הוא ופליג זה לא שמענו ולא ראינו
וכמדומה לי ששמעתי שהתוס' במקום א' כתבו דשמואל נמי תנא הוא ופליג ע"כ ואחרי המחילה הראויה אע"פ שאין לא ראינו ראיה לא ראיתי ולא מצאתי להתוספות ז"ל שכתבו כן בשום דוכתא ועיין בכללין דבסמוך:

3.
לפי ה"יד מלאכי" רק הרשב"א סובר ששמואל נחשב כתנא לעניין זה שהוא רשאי לחלוק על תנא.

4.
ויש להעיר: הרי בש"ס מובאים הרבה קושיות על רב ושמואל, אבל אם הם נחשבים כ"תנא" הרי שהם רשאים לחלוק על תנא! אלא, ברור, שגם כאשר אמורא נחשב כתנא הוא "רשאי" לחלוק על תנא אבל רק בלית ברירה.

4.1
אפשרות אחרת [שלא קשורה לאופי סוגייתנו]: רב ושמואל רשאים לחלוק על תנא. אבל אינם מוגדרים כ"תנא" לעניין זה שקושיה מדבריהם על אמוראים אחרים שוות ערך לקושיה מדברי תנאים.

5.
לפי מסקנת ה"יד מלאכי" ששמואל אינו נחשב כתנא, אם כן, כיצד יסביר את סוגייתנו, ששמואל חולק על רבי יהודה [אמנם רק ב"חדא"].

6.
ונראה ליישב:
הסבר א: בעמוד ב הגמרא אומרת "איבעית אימא סבר לה כרבי אליעזר", ולפי פירוש אחד ברש"י הכוונה היא, ששמואל מסתמך על רבי אליעזר. לכן, אפשר לומר, שדעה זו בגמרא – "איבעית אימא" – באמת סוברת ששמואל לא חולק על התנא רבי יהודה אלא שהוא פוסק כתנא אחר - רבי אליעזר.

7.
הסבר ב: דומה מעט להסבר הקודם אבל נראה לי שהוא מתאים יותר וחשוב להרבה מקומות בש"ס: הביטוי בסוגייתנו "ושמואל סבר לה כרבי יהודה בחדא ופליג עליה בחדא" משמעותו, ששמואל פוסק כרבי יהודה רק באופן חלקי – רק לגבי עבודת כוכבים, שגם לגבי ספיק ספיקא – אסור, ובשאר איסורים לא פוסק כרבי יהודה, אלא כרבי שמעון בן יהודה ש"ספיק ספיקא" בשאר איסורים – מותר, אלא שמואל פוסק כך רק לגבי שאר איסורים, אבל לגבי עבודת כוכבים אפילו ספיק ספיקא – אסור.

7.1
ולאמורא מותר להכריע כתנא מסויים באופן חלקי וכתנא אחר באופן חלקי, אפילו אם אין לו אסמכתא מתנא אחר שסובר ממש כמותו, כדוגמת המובא לעיל בסעיף 6.

תגובות