סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

כשר בדיעבד / רפי זברגר

זבחים סח ע''א-ע''ב

 

הקדמה

למדנו במשנה בעמוד א' בין היתר על דין טומאה בבית הבליעה, כאשר נהגו בקרבן שלא כשורה:
1. אינן מטמאות בבית הבליעה: 
a. מלק בשמאל – אם מלק ביד שמאל במקום ביד ימין
b. מלק בלילה – מלק בלילה במקום ביום 
c. שחט חולין בפנים (העזרה) – למרות שאסור לשחוט חולין בתוך העזרה, והבשר אסור באכילה
d. שחט קדשים בחוץ – למרות שאסור לשחוט קדשים מחוץ לעזרה, ובכך הבשר נאסר באכילה
2. מטמא בבית הבליעה.
a. מלק בסכין – במקום למלוק בציפורן הכהן
b. מלק חולין בפנים – למרות שאין היתר למלוק עוף חולין (הותר רק בקרבנות עופות)
c. מלק קדשים בחוץ – במקום למלוק קדשים בתוך העזרה.
d. ...
המשנה מסיימת בכלל החורז את כל המקרים במשנה: 
כל שפסולו בקודש אינו מטמא בבית הבליעה, לא היה פסולו בקודש מטמא בבית הבליעה:
אם העוף נפסל לאחר שנכנס לעזרה, נקרא ''פסולו בקדש'' ולכן: למרות הפסול, אם עלה למזבח לא מורידים אותו, ולכן גם אינו מטמא בבית הבליעה (כדין כל נבלת עוף טהור). לעומת זאת, אם הפסול היה לפני שנכנס לעזרה ("לא היה פסולו בקדש") אזי הוא מטמא בבית הבליעה. 
לכן, הפסולים של הקבוצה הראשונה אירעו בתוככי העזרה, ומוגדרים ''פסולם בקדש'' ולא מטמאים בבית הבליעה. 
לעומתם, בפסולים של הקבוצה אין מליקתם מוגדרת כמליקה, ולכן מוגדרים כ''פסול שלא היה בקודש'' ומטמאים בבית הבליעה. 
 

הנושא

אמר רב: שמאל ולילה אין מטמאין בבית הבליעה, זר וסכין מטמאין בבית הבליעה.
רב מתייחס לנושא שלנו – טומאת בית הבליעה בפסולי מליקה, ואומר כי מליקה בשמאל ומליקה ע''י זר אינה הופכת את המליקה להיות נבלה, ולכן העוף אינו מטמא בבית הבליעה, לעומת זאת, מליקה ע''י זר (אינו כהן) או מליקה ע''י סכין (במקום בציפורן) גורם לעוף להתנבל ולכן מטמא בבית הבליעה. 
שלושה מקרים מדברי רב למדנו כבר במשנה, החידוש שלו לגבי דין "זר", אותו לא למדנו במשנה. 
בכל מקרה הגמרא מנסה להבין את ההבדלים בין שתי הקבוצות: מאי שנא שמאל דאית ליה הכשירה ביום הכיפורים, ולילה אית ליה הכשירה באיברים ופדרים, זר נמי אית ליה הכשירה בשחיטה?
שאלת הגמרא נובעת מהנחת יסוד מעניינת: אם מצאנו עבודה אחרת בבית המקדש, אותה מבצעים באותו אופן שבו אנו פוסלים במליקה, אזי אנו יכולים להגדיר אותה כ''כשרה בדיעבד'', כך שאם עולה על המזבח לא תרד, ולכן לא מטמאה בבית הבליעה. לכן מפרטת הגמרא ואומרת:
• פסול של עשייה בשמאל – מצאנו בעבודת כהן גדול ביום הכיפורים, אשר לוקח את המחתה עם הגחלים ביד ימין, ואת הקטורת ביד שמאל – הנה מצאנו עבודה אחרת שמתבצעת ביד שמאל. 
• עבודה בלילה – גם מצאנו את הקטר חלבים ופדרים - החלקים הפנימיים של קרבן חטאת, המוקרבים על המזבח, ויכולים לבצע זאת במשך כל הלילה שלאחר הבאת הקרבן. 
• שואלת הגמרא: אם כן, מדוע רב הוסיף גם את פסול זרות, ואמר שאם זר מלק את העוף – אם עלה למזבח חייב לרדת, ולכן מטמא בבית הבליעה, הרי מצאנו עבודה אחרת בבית המקדש, שהיא שחיטה של קרבנות בהמה, המותרת בזר?
עונה הגמרא: שחיטה לאו עבודה היא.
שחיטה לא מוגדרת כ"עבודה בבית המקדש", כיוון שמצאנו שחיטה הנעשית גם מחוץ לבית המקדש, בכל הבהמות הטהורות, שיש לשחטן לפני אכילתן. הנחת היסוד של התשובה: עבודה מוגדרת כעבודת בית המקדש, להפוך אותה להיות כשירה בדיעבד לגבי מליקה, אם היא נעשית אך ורק בבית המקדש לא מחוצה לו. 
 

מהו המסר?

השאלה העומדת על הפרק בהנחת היסוד של לעיל, מה הדין בדבר פסול (כמו למשל ''זר''), האם מכשירים אותו בדיעבד (אם עלה לא ירד) או לא. אנו אומרים, כי אם מצאנו את אותה עבודה במקום אחר בבית המקדש, הרי שהעבודה הזאת ''לא כל כך גרועה'' להיחשב כפסולה גם בדיעבד, ולכן קובעים שאם עבדו בפסול זה (אם עלה) לא פוסלים (לא ירד).
עיקרון זה ניתן לממש גם בתחומים אחרים בחיים: אם יש ''פעולה לא טובה'', עד כמה נגדיר אותה כ''לא טובה'', כך שאם עשו אותה ''נבטל'' אותה מכל וכול, או שמא נגדירה כ''פעולה לא טובה לכתחילה'' אבל בדיעבד, אם ביצעו את הפעולה לא נבטלה לגמרי.
למשל: איך נתייחס לילד אשר הלך למקום שאנו מחשיבים אותו כ''לא ראוי''. אנו מחנכים אותו ומורים לו שלא ללכת למקום זה, כיוון שנעשים שם דברים לא טובים וכן הלאה. אך מה קורה אם בכל אופן הילד הלך לשם? כיצד נתייחס לכך לאחר ביצוע המעשה? נבחן שאלה זו לאור העיקרון שאמרנו לעיל. אם בכל אופן, מצאנו ''היבטים חיוביים'' על אותו מקום. נעשים שם גם דברים ראויים ולא רק דברים שליליים, אזי ''אם הלך – לא ירד''. כלומר, לא "נכעס עליו במלוא הכעס'', אלא ננסה למצוא את הדברים הטובים במקום ההוא, להעצים אותם ולהתייחס לעובדה שהוא הלך לשם, בהיבט החיובי של המקום.
כמו שאנו ''מכשירים בדיעבד'' את העוף הפסול, כך שאם ''עלה לא ירד'', כך ''נכשיר בדיעבד'' את המקום השלילי אליו הלך הילד, אם אמנם מצאנו גם פנים חיוביים במקום זה.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר