גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף קט"ז, מדור "עלי הדף"
מסכת זבחים
דף נט ע"א
מנין ש"מזבח שנעקר מקטירין קטרת במקומו"? והאם יש חילוק בזה בין משכן לביהמ"ק?
"אמר רב, מזבח (-החיצון) שנפגם, כל הקדשים שנשחטו שם פסולין, מקרא הוא בידינו ושכחנוהו, כי סליק רב כהנא אשכחיה לר"ש ברבי דקאמר משום ר' ישמעאל בר' יוסי... שנאמר (שמות כ, כא) 'וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך' וכו', אמר היינו קרא דאישתמיט ליה לרב וכו'. אמר רב גידל אמר רב, מזבח (-הפנימי) שנעקר, מקטירין קטרת במקומו" (נט ע"א).
בדין זה של מזבח קטורת לא הובא בגמרא שום פסוק מנין ילפינן ליה, וכתב ה'משך חכמה' (פר' פקודי מ, ב) בזה"ל: "דע, דאע"ג דבגמרא לא נזכר מהיכן למד שמזבח שנעקר מקטירין במקומו, נראה דיליף דבשמן המאור כתיב בפרשת אמור (כד, ב-ד): 'ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור וגו' על המנורה הטהורה יערוך את הנרות' וכו', ובפרשת תשא (ל, לו) כתיב גבי קטרת: 'ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדות באהל מועד אשר אועד שמה' וכו', ולא זכר את המזבח לאמר 'על המזבח יקטירנה', לכן מורה לנו דרק מקומו מעכב, אבל המזבח לא מעכב, דאם נעקר מקטירין במקומו, וזה דיוק נכון".
כעין דבריו כתב הגר"י אברמסקי זצ"ל בספרו 'חזון יחזקאל' על מכילתין (יד ע"א), וציין שכיו"ב כתיב אצל לחם הפנים (ויקרא שם, ו): "ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהור לפני ה'", ואילו בהקטרת הקטורת לא נזכר בתורה שיהיה על המזבח דייקא. [ויצויין שכלפי המנורה מצינו כן כבר בדברי הרמב"ן בפר' בהעלותך (ח, ב), וז"ל: "והנה אמר מתחלה (שמות כז, כ) 'ואתה תצוה ויקחו אליך שמן זית זך להעלות נר תמיד', ולא הזכיר שם המנורה, והיה במשמע שידליקו במנורה בהמצאה... אבל אם אולי תאבד או תשבר ידליקו בלתי מנורה ואין המנורה מעכב ההדלקה, כי המצוה להעלות נר תמיד לעולם, ואח"כ הוסיף וצוה מיד ולדורות (ויקרא כד, ב) 'צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך', ואמר 'על המנורה הטהורה יערוך את הנרות', שלא יערוך אלא במנורה הטהורה"].
רמז נוסף העלה ה'משך חכמה' בפר' תצוה, במצות עשיית מזבח הקטורת (ל, א), וז"ל: "הראב"ע נתקשה (ראה 'אבן עזרא' כה, כב; וע"ע רמב"ן שמות ל, א) מדוע לא נכתב צווי עשיית מזבח הקטרת רק אחרי כלות פרשת המשכן ומלואים. והעיקר, כי כל הצווים, כמו הארון, אם אין ארון אין מניחים לוחות, וכן בלא מזבח אין מקריבין עולת תמיד, וכן בלא בגדים אין כהן רשאי לעבוד, ובלא מנורה אינו רשאי להדליק נרות, ובלא שולחן אין מניחין לחם הפנים, אבל מזבח מקטר קטרת שעיקרו לכך... הלא קיי"ל דהקטרת נקטר אף אם אין מזבח, וכמו דאמר רב בזבחים דף נ"ט ד'מזבח שנעקר מקטירין קטרת במקומו', ואינו רק למצוה, ולכך כתיב בתר דהשלים כל הדינים מן הכלים והבנינים המוכרחים להשראת הכבוד במשכן הקדוש, ולהורות דאין זה רק מצוה בפני עצמה".
ואמנם דברים אלו מצינו כבר בשו"ת 'הלכות קטנות' (ח"ב סי' יד), שמביא תשובת חותנו הגאון מהר"ם גאלאנטי זצ"ל שכתב בזה"ל: "חתני הרב הכולל בתלמוד ובפוסקים הוא בלול השקד על תלמודו לשמור את דרך עץ החיים הנצחיים אביר יעקב כמוהר"ר יעקב חאגי"ז נר"ו בקש לעורר את החברים הסרים אל משמעתו בבית מדרשו הטהור והקדוש כבית מדרשו של שם ועבר, במה שרבים בתורה ובראשם הראב"ע ז"ל נתקשו למה פרשת מזבח הקטרת לא נכתבה עם כל הכלים, ובפרט שמקומה גבי פרשת מזבח העולה או סמוך לשלחן ולמנורה שהם סמוכים במקום אחד, ולהיות כי עד הנה לא ראיתי ישוב נכון לזה, נתתי אל לבי לעיין בו אולי זכות המעורר וזכות הרבים התלוי בו יאיר עיני להבין סתרי רמזי התורה, והקב"ה בחמלתו האיר עיני ונתן לי מתנת חנם וחנני בזה, במה שכוונת תורתינו הקדושה לרמוז לנו דין אחד, שמזבח הקטרת אינו כמזבח העולה, שאם אין מזבח אין מקריבין קרבן ואפי' נפגם, כמו שהובא בזבחים דף נ"ט וס'... אך מזבח הקטרת - איתא בגמ' שם דף נ"ט 'מזבח הקטרת שנעקר מקטירין קטרת במקומו', דאינו מעכב המזבח... וא"כ מה נעמו סדרי תורתינו הקדושה, דלהכי לא נכתב במקומו, להודיענו שאינו מעכב, ומקטירין במקומו, להכי לא נכתב עם כל הכלים", ומסיים את דבריו: "ובדרך הלצה אמירה נעימה אמינא דהיינו מה שאמרו בגמרא 'מזבח הקטרת שנעקר מקטירין קטרת במקומו' וכו', דהיינו רמז 'שנעקר ממקומו', שהיה ראוי ליכתב למעלה בפרשת תרומה, ונעקר ממקומו להודיע שאינו מעכב... וזו היא אסמכתא נאה וחסודה, דבגמרא לא אשכחנא מנא נפקי להו האי דינא, ואנן בסיעתא דשמיא אשכחנא מרגניתא טבא, וזכינא בה מקדשי שמים, והרצתי הדברים לפני ידיד נפשי חתני הנז' שיחיה בישיבת קדשו בכנופייא של הת"ח והנאהו".
אמנם, במזבח הקטורת שהיה במשכן חידש ה'משך חכמה' (שם בפר' פקודי) חידוש גדול, שדינו היה שוה למזבח החיצון, ואם נעקר המזבח לא היו מקטירין במקומו, ודקדק כן מדכתיב בציווי ה' על הקמת המשכן: "ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת" - "פירוש, ד'מזבח שנעקר מקטירין קטרת במקומו', אמנם זה דוקא במקדש שהיה המקום קדוש, אבל במשכן שהיה מטלטל ממקום למקום ונמשח המשכן, אבל המקום לא היה קדוש... לכן אם נעקר המזבח אין מקטירין במקומו, לכן גבי עשיה לא כתב 'לקטורת', רק גבי הקמה שבמדבר רק המזבח לקטרת, אבל מקומו אינו ראוי לקטרת, וזה המזבח הוא לקטרת".
ולפי דבריו, לכאורה, היה הדין כן גם במשכן שילה ובנוב וגבעון, שהרי גם בהם לא נתקדש מקום המזבח, אכן מצינו חולקים בדבר דס"ל שגם במשכן היה הדין ש'מזבח שנעקר מקטירין קטורת במקומו' [כ"כ בספר 'באר בשדה' (על פירש"י עה"ת) בפר' פקודי (שמות מ, כז) והמהרי"ל דיסקין (עה"ת בפר' תצוה)], ואילו ה'חזון איש' כתב (קדשים, קמא סי' לא סק"ה): "מזבח שנעקר מקטיר קטורת במקומו, היינו, בשילה ובית עולמים ולא במדבר" (וע"ע ב'משך חכמה' תצוה ל, י; פקודי שם; קרח יח, יז).
