כבוד הבריות / רפי זברגר

זבחים סב ע''א

הקדמה

אנו ממשיכים בנושאי מזבח הנחושת. מידות אורכו, רוחבו וקומתו. חלקיו השונים, מה הדין כאשר נפגם חלק ממנו ועוד.
בין היתר מצטטת הגמרא ברייתא המפרטת את הדינים המעכבים במזבח ואת הדינים אשר אינם מעכבים:
קרן וכבש ויסוד וריבוע - מעכבין, מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו - אין מעכבין.
ארבע הלכות מעכבות במזבח:
1. קיום ארבע קרנות הנמצאות בארבע פינות בראש המזבח
2. הכבש – דרכו עולים למזבח, גם ליסוד, גם לסובב וגם לראש המזבח 
3. יסוד – הבליטה בגובה ורוחב אמה אשר נמצא בתחתית המזבח (יש מחלוקת האם מקיף את המזבח מארבע רוחותיו או רק ברוח צפון ומערב, ועוד בליטות ברוחב אמה ברוח דרום ומזרח).
4. ריבוע – יש חובה שהקרנות תהיינה ''מרובעות'', בזווית של תשעים מעלות ולא עגולות. 
בניגוד להלכות אלו המעכבות את המזבח, קובעת הברייתא כי מידות המזבח: אורך, רוחב וגובה אינן מעכבות וניתן לשנותם.
 

הנושא

על הסיפא של הברייתא כי ניתן לשנות את מידות המזבח אומר רבי מני: ובלבד שלא יפחתנו ממזבח שעשה משה.
אומר רבי מני כי יש מידות מינימום, מהן אין לסטות ולעשות מזבח הקטן באורך או ברוחב המזבח אשר בנה משה.
שואלת הגמרא: וכמה? מהי מידת מזבח משה ממנה אין לרדת?
ענה רב יוסף: אמה. 
על תשובת רב יוסף צחקו תלמידים שהיו שם מכוח פסוק בספר שמות (כ''ז, א'): וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים, חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב.., אם כן, טוענים התלמידים, כיצד רב יוסף ענה כי גודל המזבח אמה, והרי כתוב במפורש כי גודלו חמש אמות על חמש אמות?
מגיב אביי, תלמידו של רב יוסף "להגנת רבו": דלמא מקום מערכה קאמר מר.
רבי ומורי רב יוסף, בוודאי התכוונת לאמה על אמה, אשר זהו גודל מקום המערכה על גבי המזבח!
חישוב כיצד מגיעים מחמש אמות לאמה אחת, כאשר מורידים את גודל הקרנות בארבע פינות המזבח, ואת מיקום הילוך רגלי הכוהנים אשר תופס גם אמה לכל רוח, יוצא שהורדנו שתי אמות מכל צד, ואז נשאר למקום המערכה אמה על אמה. 
הגיב רב יוסף לדברי אביי תלמידו: מר דגברא רבה הוא, ידע מאי קאמינא!
אתה אביי, אשר הנך ''אדם גדול'', אתה מסוגל להבין למה התכוונתי בדברי אמה!
ואז פונה רב יוסף לאותם תלמידים אשר צחקו על דבריו ואומר להם: קרי עלייהו בני קטורה.
אתם אמנם בני אברהם, אך לא כמו זרע יצחק ויעקב ... אלא בני הפילגש קטורה.
 

מהו המסר?

מסר חשוב אנו לומדים מסיפור זה. התלמידים חשבו שהם מבינים את דברי רב יוסף אשר לכאורה סתרו את הפסוק בספר שמות, לא שאלו, לא בררו וישר החליטו כי הדברים אינם נכונים והגיבו בצחוק וגיחוך לדבריו.
התנהגות לא ראויה. קודם כל רצוי מאוד לשאול, לנסות להבין. הרי לא מדובר באדם רגיל אלא ברב גדול, שבוודאי למד פסוקים בחייו, ולמרות זאת אמר את מה שאמר. ואפילו אם הם חושבים שטעות ביד הרב, אין זה מין הראוי לצחוק ולגחך על רב קטן כגדול. אף אם היה ''אחד מן השוק'' גם אז, אין לצחוק ולזלזל בדבריו. גם אם הוא טועה אפשר לשאול ולהעיר בצורה מכובדת ויפה. ככתוב במסכת אבות (ד', א'): איזהו מכובד? המכבד את הבריות, שנאמר (שמואל א, ב', ל'): כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]