סקר
בעקבות מסכת זבחים - כמות הלומדים בשיעור שלי:
התדלדלה מאוד!
פחתה
אותו דבר
עלתה


 

מסרים איכותיים / רפי זברגר

זבחים סא ע''ב

 

הקדמה

בדפים האחרונים אנו דנים על מזבח העולה (הנחושת) ומזבח הקטורת (הזהב) במשכן ובשני בתי המקדש. 
הדיונים נסבו על מידות המזבח, וכן על ההבדלים השונים בין התקופות השונות. 
 

הנושא

למדנו במשנה במסכת מידות (ג', א'): אמר רבי יוסי: מתחילה לא היה אלא שמונה ועשרים על שמונה ועשרים, וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו ארבע אמות מן הדרום וארבע אמות מן המערב כמין גמא.  מאי טעמא? אמר רב יוסף משום דלא סַפַּק.
רבי יוסי סובר כי גודל מזבח הנחושת בבית המקדש הראשון היה עשרים ושמונה אמות על עשרים ושמונה אמות. עם עליית עזרא מבבל ובניית מזבח בבית המקדש השני, הוסיפו ארבע אמות לרוחב (במערב) וארבע אמות לאורך (בדרום), כך שגודל המזבח עלה לשלושים ושתים אמה על שלושים ושתים אמות. לשאלת הגמרא מה הסיבה לתוספת זו, עונה רב יוסף כי המקום היה צר מהכיל את כל הקרבנות של בית המקדש השני ולכן הגדילו אותו. 
מקשה אביי: השתא, מקדש ראשון דכתיב ביה (מלכים א', ד', כ'): יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב – סַפַּק, מקדש שני דכתיב ביה (עזרא, ב', ס''ד): כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד, אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים, לא סַפַּק?
כיצד ייתכן שמספר האנשים בבית המקדש הראשון היה רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב הספיק להם מזבח קטן, ואילו בבית המקדש השני היה סך הכול כארבעים ושנים אלף איש, ולמרות זאת צריכים להגדיל עבורם את המזבח?
עונה רב יוסף לאביי: התם אש של שמים מסייעתן, הכא אין אש של שמים מסייעתן.
בשני בתי המקדש היה אש מן השמים. בבית המקדש הראשון האש אשר ירדה מן השמים ''סייעה'' בשריפת הקרבנות על המזבח. לעומת זאת, בבית המקדש השני אש זו ''לא סייעה'' בשריפת הקרבנות. לכן, הפעילות בבית המקדש השני הייתה איטית באופן משמעותי ביחס לזמן של אותה פעילות בבית ראשון. ''איכות העבודה'' הקטנה יותר, בבית המקדש השני, גרמה לצורך של הגדלת שטח המערכה אשר על מזבח הנחושת, למרות מספר היחסי הקטן של האנשים. 
 

מהו המסר?

נושא של איכות מול כמות משמעותי מאוד ביישום מטלות ומשימות. אם ה"עבודה מתבצעת באופן איכותי", גם אם הכמות גדולה משמעותית, הרי שמשך זמן עשיית המשימה יקטן לעין שיעור ביחס לעבודה המתבצעת באופן פחות איכותי, הגם שהכמות קטנה. הדבר נכון בכל משימה ובכל תחום. למשל: הספק עבודות עץ, של נגר בעל כלי עבודה מתקדמים, גדול משמעותית מהספקו של נגר עם כלים פחות מתקדמים, על אף שיש לו כמויות קטנות של עבודות.
גם בתחום הלימוד: אם אדם לומד בכלים מתקדמים, הרי שהצלחת לימודו תגדל, גם אם יהיה לו חומר רב ללמוד.
קרבות של עם ישראל, איתם התמודדנו בכל תקופות ההיסטוריה הארוכות שלו, היו לא אחת, עם כמות לוחמים קטנה משמעותית מזו של האויב, אך איכות הלחימה, וכמובן סייעתא דשמיא גדולה לעם ישראל, יצרה איכות בלתי רגילה אשר הביאה לניצחונות מזהירים. ראינו זאת למשל בניצחונות המכבים המעטים מול היוונים הרבים, וכן בניצחונות צה''ל בדור שלנו, מול צבאות ענקים ואדירים, ועוד.
יתרון איכותי זה עומד בבסיס המדרש באסתר רבה (י'): גדולה היא הכבשה העומדת בין שבעים זאבים.
גם בחינוך יש משמעות וערך גדול לאיכות מול כמות. הורה יכול לדבר ולדבר אל ילדו ''כמות גדולה של מילים'', אך הכול יעבור ליד אוזנו של הילד ולא יחדור פנימה.
אך אם ההורה ''ימצא את הנקודה'', ידבר לילד בכבוד הראוי, יתייחס אליו במלוא ההערכה והחיבה, אזי, משפטים בודדים יכולים לעשות את העבודה, להשפיע ולהיכנס ללב הילד פי כמה וכמה.
שלא נדבר על "העשייה החינוכית המשמעותית ביותר" שהיא הדוגמא האישית. באופן זה, ''ללא מילים'' וללא אמירה ישירה, הילד בוחן ורואה את דרך הוריו, התנהגותם ודרכם ההולכת בדרך האמת והישר – זוכה לקבל מסרים "איכותיים'' הנכנסים ונטמעים עמוק בליבו של הילד.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר