לרדת לעומקו של עניין / רפי זברגר

זבחים נט ע''א-ע''ב

הקדמה

בדף נט. אמר רב את הפסק הבא: מזבח שנפגם - כל הקדשים שנשחטו שם פסולין, מקרא הוא בידינו ושכחנוהו.
אם היה קרבן מוכן להקרבה ולאחר מכן נפגם המזבח כך שהוא נפסל מעבודה, גם הקדשים שנשחטו כבר פסולים, למרות שכעבור זמן מה תיקנו את המזבח. רב לא זכר את מקור הדין שלו, אך רב כהנא בהמשך, מצא מקור לדין זה בדברי רבי שמעון בנו של רבי, אשר למד זאת מפסוק. רבי יוחנן חולק על רב וסובר, כי גם אם הקרבן נשחט לאחר פגימת המזבח, גם אז נפסל הקרבן (אם הוקדש לעבודת המזבח לפני פגימתו). 
 

הנושא

הגמרא מקשה על שיטת רב מספר קושיות, נתמקד על אחת מהן:
והאמר רב גידל אמר רב: מזבח שנעקר מקטירין קטרת במקומו.
את הקטרת היו מקטירים מידי יום על המזבח הפנימי. פוסק רב, כי גם אם המזבח יצא ממקומו, ניתן להקטיר את הקטורת על מקום המזבח. פסק זו סותר לכאורה את פסקו הקודם. שהרי אין פגימה יותר גדולה מעקירת המזבח, ובכל אופן, מתיר רב לעשות את עבודות שהיו נעשות על גבי המזבח. 
עונה הגמרא כי רב סובר כמו דברי רבא: מודה היה ר' יהודה בדמים, הכא נמי מודה רב בדמים.
רבי יהודה סובר כי כל רצפת העזרה נתקדשה ולכן ניתן להקטיר את הקטורת על הרצפה ללא מזבח. אך הוא מסייג זאת רק לגבי עבודת הקטורת. לגבי דם הנזרק על המזבח, מודה רבי יהודה כי הרצפה לא התקדשה. לכן, אומרת הגמרא, גם אצלנו, רב סובר כמו רבי יהודה כי אם המזבח פגום, הרי זה מעכב את זריקת הדם, ולכן הקרבן נפגם. 
מבררת הגמרא מהי שיטת רבי יהודה והיכן למדנו אותה?
מסבירה הברייתא לאור פסוק מספר מלכים א' (ח', ס''ד): בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית ה', כִּי עָשָׂה שָׁם אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים, כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.
ומסביר רבי יהודה: מזבח קטן מהכיל, דברים ככתבן.
הפסוק קובע לפי הסברו של רבי יהודה, כי מזבח הנחושת (חיצוני) אשר בנה שלמה בבית המקדש, היה צר מהכיל את כל הקרבנות אשר הפרישו ביום חנוכת מקדש שלמה. ולכן קידש שלמה את רצפת העזרה כדי להקטיר את הקרבנות.
מקשה רבי יוסי על רבי יהודה: הכיצד אתה אומר כי מזבח שבנה שלמה היה צר מהכיל, והרי נאמר לגבי מזבח זה במלכים א' (ג', ד'): אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא , כלומר על מזבח משה הקריבו אלף עולות ביום.
לעומת זאת על מזבח שלמה נאמר (שם, ח', ס''ג): יִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַה', בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף. משמע שעליו הקריבו מאה ארבעים ושנים אלף (סיכום של המספרים) קרבנות.
אם נשווה את הגודל היחסי בין שני המזבחות נגיע למסקנה כי מזבח שלמה היה יותר גדול. (מקום המערכה על מזבח משה היה אמה על אמה, לעומת מזבח שלמה אשר היה עשרים אמה על עשרים אמה – פי ארבע מאות ממזבח משה). 
ואם במזבח משה הקריבו אלף עולות, הרי שבמזבח שלמה היה אפשר להקריב ארבע מאות אלף, ומדוע אם כן, מזבח שלמה היה צר מהכיל מאה ארבעים ושנים אלף הקרבנות שהוקרבו ביום הקמת המשכן, הרי יש מקום לארבע מאות אלף?
לכן מסביר רבי יוסי את הפסוק: אלא מהו קָטֹן מֵהָכִיל? כאדם האומר לחבירו פלוני ננס הוא ופסול לעבודה.
משמעות הפסוק אינו ככתבו, ובאמת המזבח כאמור לא היה צר מהכיל את הקרבנות, אלא כוונת הפסוק כמו שאדם אומר לחבירו ''פלוני ננס הוא, ולכן פסול לעבודת המקדש". אין הכוונה שבאמת פלוני גמד, אלא אלו ''מילים יפות'' לומר כי הוא ''כמו ננס'' ולכן פסול לעבודת כהונה. 
הגמרא ממשיכה ומסבירה כיצד ענה רבי יהודה לטענת רבי יוסי, אשר על פניו נראית נכונה. 
 

מהו המסר?

מתוך קושייתו של רבי יוסי על שיטת רבי יהודה למדנו דבר מעניין. למדנו כי אם משווים בין שני מרכיבים, אין לבחון רק את ''המספרים יבשים'', אלא יש לרדת לשורשם ועומקם.
לכאורה, הקריבו על מזבח שלמה מספר עצום של קרבנות (מאה ארבעים ושנים אלף), משמעותית יותר מאשר הקריבו על מזבח משה (אלף). אם כן, לכאורה, מזבח שלמה היה אמור להיות צר מהכיל את כל הקרבנות הללו. אך אם בוחנים את הגודל היחסי לכל קרבן, מגיעים למסקנה הפוכה לגמרי. דווקא מזבח שלמה היה גדול משמעותית, ו"לא הייתה לו שום בעיה" להכיל מספר עצום של קרבנות.
אם נכון הדבר בדברים פשוטים כמו ''חישוב מקום'' וכדו', נכון הדבר שבעתיים בנושאים רוחניים וחברתיים. אין לבחון סוגיה, מחלוקת, דין ודברים וכדו' רק על סמך ''הדברים הנאמרים מלמעלה''. אין להסתפק בשמיעת הטענות כשלעצמן, אלא יש לבחון, לחקור ולנסות להבין את מקור הדברים, את שורשם ונסיבותיהם, כדי לרדת לעומקם של תופעות ולהבינם.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]