דיוק וחידוש ברש"י

זבחים דף מז

עמוד א

רש"י ד"ה קדשי קדשים. כולן בכלל חטאות ואשמות ועולה ושלמי ציבור ומיהו משום דחלוקין במתן דמים או בהקטרתן הדר תני להו כל חד וחד באפי נפשיה לפרש הלכותיהן: שחיטתן בצפון. ובגמ' מפרש מ''ט לא תנא וקבול דמן ומ''ש דתנן חטאות הפנימיות ברישא:
רש"י מסביר שכל הקרבנות הנקראים קדשי קדשים הם חטאות אשמות ועולה ושלמי ציבור אבל סידרם שלא כמיקומן כאן בפירקנו איזהו מקומן, שהסדר שהתנא סידרם הוא חטאות עולה שלמי ציבור ואשמות שאינו כסדר התורה שעולה בראש, ואת"ל שהסדר אינו חשוב כל כך, זה אינו דהרי רש"י עצמו מיד מביא שהגמרא תשאל מדוע חטאות ראשון,
וזה עצמו קצת תימא שרש"י שמפרש את המשנה מוסיף שהגמרא תשאל שאילה על הסדר שהוא ענין צדדי ולא נוגע ממש לפשט,
הגמרא מתרצת איידי דאתי מדרשא חביבא ליה, ולכאורה על פי תירוץ הגמרא היה ראוי להקדים לפני עולה שנכתבה בפירוש ששחיטתה בצפון והכל למדים ממנה, גם את שלמי ציבור דאתיא מדרשה,
והנה לכאורה הסיבה שרש"י ציין את קושית הגמרא על סדר חטאת הפנימיות בתחילה פר ושעיר של יום הכיפורים שהם לכפרת עונות וחטאים ומכפר גם את חטא העגל, וע"כ עולה מעליה הקושיא מדוע התנא פתח בכך, אלא שרש"י הקדים לכך שישנו עוד סדר שהיה אפשר לסדר את המשניות כאן לפי ריבוי וסוגי הקרבנות, הראשון חטאות שיש בו פנימיות וחיצוניות ובתוכם כמה שמות לחטאות, אחריו אשמות ששה סוגים, אחריו עולה שמונה הכי הרבה קרבנות עולת התמיד שבכל יום ושאר עולות, ואחרון שלמי ציבור שהוא פעם אחד בשנה בעצרת, ואם התנא היה מסדרם כך לא היה קשה כל כך קושית הגמרא אלא למה דווקא הפנמיות ברישא כמו שרש"י מדייק בשאילה אף שהגמרא שאלה בכללות על חטאות, אבל מאחר שהתנא סידר אחר חטאות את עולה ולא אשמות ולכן נשאלה השאילה למה חטאת ברישא, ועוד אם היה מסדרם לפי סדר זה הרי שהיה צריך להיות חטאות חיצוניות ראשון שהם יותר,
ויש עוד לומר דהסדר הנוסף הראוי הוא לכאורה עולה בראשונה גם דהוא קרבן חיובי וגם שנכתב בפירוש ששחיטתו בצפון ועוד הכל למדים ממנו ואחריו שלמי ציבור דהוא ג"כ חיובי וגם נלמד מדרשא ואחריהם חטאות ואשמות שהם שליליים,
ואכן הסדר שהתנא מסדר חוץ מחטאות הוא כסדר הזה עולה שלמי ציבור ואשמות, ומכאן למדנו שרק חטאת הוקדם , ולכך רמז רש"י מדוע רק חטאת הוקדם לעולה מפני ריבוי חטאות שראוי מסיבה זו להיות ראשון וע"כ עניין זה עצמו חביב ביותר שכל כך הרבה חטאות ולמדים מדרשה ולא מפורש.