הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

חזקיה ורבי יוחנן

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים נו ע"ב

איתמר: המחשב לאור שלישי - חזקיה אמר: כשר, רבי יוחנן אמר: פסול. 
חזקיה אמר כשר, דהא לא אינתיק לשריפה; 
רבי יוחנן אמר פסול, דהא אידחי ליה מאכילה. 
האוכל לאור שלישי - חזקיה אמר: פטור, דלא אינתיק לשריפה; רבי יוחנן אמר: חייב, דהא אידחי לי' מאכילה. 
תניא כוותיה דרבי יוחנן: קדשים הנאכלין ליום אחד, מחשבין בדמן משתשקע החמה, ובבשרן ובאימוריהן - משיעלה עמוד השחר; קדשים הנאכלין לשני ימים ולילה אחת, מחשבין בדמן משתשקע החמה, ובאימוריהן - משיעלה עמוד השחר, ובבשרן - משתשקע החמה של שני ימים. 

1.
הגמרא מביאה שתי מחלוקות בין חזקיה לרבי יוחנן. והפרשנים מרחיבים בעניין, האם מדובר בשתי מחלוקות שונות, או במחלוקות שתלויות זו בזו [ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רמד].

2.
רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק יח הלכה י:

האוכל כזית מבשר קדשים שנותר, במזיד חייב כרת, בשוגג מביא חטאת קבועה שנאמר ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל ונכרתה,
ומאימתי יתחייב כרת על אכילת הנותר,
אם קדשי קדשים הם חייב עליהן מאחר שיעלה עמוד השחר,
ואם קדשים קלים הם חייב עליהן משקיעת החמה של יום שני שהוא תחלת הלילה של יום שלישי,
והיכן הזהיר הכתוב על הפגול ועל הנותר, במלואים, שהרי נאמר שם לא יאכל כי קדש הם להזהיר על כל שפסולו בקדש שהוא בלא תעשה על אכילתו.

בכל אופן לגבי המחלוקת השניה הרמב"ם פוסק כרבי יוחנן.

3.
הכלל המקובל הוא שבמחלוקת בין חזקיה לרבי יוחנן ההלכה היא כחזקיה, שהיה רבו של רבי יוחנן [והכלל של "הלכה כבתראי" לא תופס כשמדובר ברב-תלמיד], אולם מכיון שהגמרא עצמה מביאה "תניא כוותיה דרבי יוחנן" – ההלכה בסוגייתנו כרבי יוחנן.

4.
וכך אומר ה"כסף משנה":
כסף משנה הלכות פסולי המוקדשין פרק יח הלכה י:

...ומאימתי יתחייב כרת על אכילת הנותר וכו'. בפרק איזהו מקומן (דף נ"ז:) כרבי יוחנן דתנא כוותיה ולאפוקי מחזקיה:...

משמע מדבריו, שללא הסיוע מהברייתא ההלכה צריכה להיות כחזקיה.

5.
וכך מובא:
מעשה רקח הלכות פסולי המוקדשין פרק יח הלכה י:

[י] ומאימתי יתחייב וכו'. כתב מרן ז"ל כר' יוחנן דתניא כוותיה ולאפוקי מחזקיה ע"כ כוונתו משום דחזקיה רביה דר"י ואילולי דתניא כוותיה היה לו לפסוק כחזקיה ועיין בדברי מרן ז"ל פי"ב הל' ט"ו ומ"ש שם: