סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבא ורבינא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים נ ע"א


דבר הלמד בגז"ש מהו שילמד בהיקש? אמר רב פפא: +ויקרא ז+ וזאת תורת זבח השלמים [וגו'] אם על תודה - למדנו לתודה שבא מן המעשר מדאשכחן שלמים דאתו ממעשר, שלמים גופייהו מנא לן? דכתיב: +דברים כז+ שם שם. א"ל מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא: מעשר דגן חולין בעלמא הוא! א"ל, אמר אמרה: למד קדש ומלמד קדש?
דבר הלמד בג"ש מהו שילמד בג"ש? אמר רמי בר חמא, תניא: +ויקרא ז+ סלת מרבכת - למדנו לרבוכה שבאה סולת; חלות מניין? ת"ל: חלות חלות; רקיקין מניין? ת"ל: מצות מצות.
אמר ליה רבינא: ממאי דמצות מצות מחלות גמר? דלמא ממאפה תנור גמר!
אלא אמר רבא, תניא: +ויקרא ד+ וקרבו ופרשו והוציא - מלמד שמוציאו שלם; יכול ישרפנו שלם? נאמר כאן +ויקרא ד+ ראשו וכרעיו ונאמר להלן +ויקרא א+ ראשו וכרעיו, מה להלן ע"י ניתוח, אף כאן על ידי ניתוח. אי מה להלן בהפשט, אף כאן נמי בהפשט! תלמוד לומר: וקרבו ופרשו. מאי תלמודא? א"ר פפא: כשם שפרשו בקרבו, כך בשרו בעורו...

1.
בדיון הראשון בגמרא לעיל מוזכרים רב פפא ומר זוטרא בריה דרב מרי ורבינא.
רב פפא היה תלמיד של רבא ורבו של רבינא.

1.1
רב פפא חי כנראה דור אחד לפני מר זוטרא. לכן מר זוטרא דן עם רבינא לגבי דברי רב פפא. ב"אטלס עץ חיים" קובע שמר זוטרא בריה דרב מרי חי בדור החמישי [של רב פפא].

2.
ב"סדר הדורות", כרך ב, עמוד רכה, מביא שמר זוטרא בריה דרב מרי "אמר לרבינא", ומסיק: "דרבינא זה הוא הקדמון". כנראה שבעל "סדר הדורות" סובר שמר זוטרא בריה דרב מרי חי בדור הרביעי – בימי רבא.

2.1
ולכן הוא צריך לסבור שגם "רבינא" [כשמדבר עם מר זוטרא] הוא אותו רבינא שחי בתקופת רבא.

2.2
בעל "סדר הדורות" לא מביא את סוגייתנו כדוגמא. כנראה שגירסתו בסוגייתנו היתה "רבא" במקום "רבינא", וממילא אין צורך לומר, שבסוגייתנו מדובר ב"רבינא הראשון".

3.
יש לציין, שהיו 3 חכמים בשם "רבינא":
1. רבינא בימי רב יוסף
2. רבינא בימי רבא [והיה תלמידו של רבא]
3. רבינא בימי רב אשי

3.1
על רבינא וחכמי דורו ראה בהרחבה בספר "רבינא וחכמי דורו", אבינועם כהן, אוניברסיטת בר אילן, תשס"א. ושם מרחיב גם בפירוט שנות החיים של חכמי דורו של רבינא ושל רבינא עצמו [ומתייחס בהרחבה לשאלה כמה "רבינא" היו].

4.
בקטע השני בסוגייתנו - לגבי השאלה "דבר הלמד בג"ש מהו שילמד בג"ש?" - רמי בר חמא מצטט ברייתא כתשובה. רבינא מקשה עליו, ורבא מתרץ.
בפשטות, לא מתישב שרבינא [אם הוא "רבינא" לעיל בסעיף 3] דיבר עם רבא [כי חי 2 דורות אחריו], וכמו כן לא סביר שרבא - שחי לפני רבינא 2 דורות תרץ את קושיית רבינא.

5.
רמי בר חמא [אטלס עץ חיים]:

רמי בר חמא אמורא בבלי בדור הרביעי. תלמידו של רב חסדא (עירוביז ח' ע"ב).
הוא ואחיו רב עוקבא בר חמא נשאו לנשים את בנות רב חסדא (ברכות מ"ד ע"א).
למד יחד עם רבא לפני רב חסדא (ב"ב י"ב ע"ב). נפטר בחיי רבא (ברכות מ"ז ע"ב), אשתו התחתנה אח"כ עם רבא (יבמות ל"ד ע"ב, ושם רש"י ותוס'). בהיות בת רב חסדא ילדה קטנה התנבאה שרוצה להתחתן עם שניהם (ב"ב י"ב ע"ב). הצטיין בחריפות (עירוביו צ' ע"א; ב"ב קט"ז ע"ב; ב"מ צ"ו ע"ב).
רב ירמיה קרא לו: גברא רבא (עירובין צ' ע"א).
מסופר שרב יצחק בר יהודה היה רגיל ללמוד אצל רמי בר חמא, ועבר ללמוד אצל רב ששת, והסביר לרמי בר חמא שעזבו מפני שמתרץ מסברא, ורב ששת מתרץ ומביא ברייתות לסיוע (זבחים צ"ו ע"ב). היו לו שתי בנות: אחת היתה אמו של האמורא אמימר (כתובות כ"א ע"ב), ואחת התחתנה עם רב אשי (ביצה כ"ט ע"ב).

רמי בר חמא חי בדורו של רבא ומסוגייתנו משמע שרבינא דיבר איתו, וזה לא מתיישב.
לכן יש שמשנים את הגירסא מ"רבינא" ל"רבא" [ראה "דקדוקי סופרים" וב"הגהות וציונים"], ולפי זה מיושב שדיבר עם רמי בר חמא.
וגם שאלתנו לעיל בסעיף 4 מיושבת.

5.1
ומיושב גם לגבי ההמשך "אלא אמר רבא" כי רבא הקשה ולכן הוא עצמו נותן הסבר אחר.

6.
אבל אם היינו משאירים את הגירסא של "רבינא" ולא מתקנים ל"רבא", הרי שבהחלט ניתן לומר שגם בקטע זה בסוגייתנו מדובר ברבינא [מספר 2], שחי בתקופת רבא. ויוצא אפוא שרמי בר חמא, רבינא ורבא חיו באותו דור.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר