סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

חביבות הלימוד / רפי זברגר

זבחים מח ע''א

 

הקדמה

ניזכר שוב בתחילתה של המשנה הראשונה של הפרק: איזהו מקומן של זבחים? קדשי קדשים שחיטתן בצפון. פר ושעיר של יום הכיפורים שחיטתן בצפון. 
המשנה מתחילה בפירוט הזבחים, כאשר הקבוצה הראשונה היא קדשי קדשים. הדוגמא הראשונה לקודשי קודשים היא פר ושעיר הנשרפים ביום כיפור. אלו שניים מתוך קרבנות המוקרבים בתוככי ההיכל. במאמר של הדף הקודם פירטנו יותר את דיניהם. 
 

הנושא

שואלת הגמרא: מכדי צפון בעולה כתיב, ניתני עולה ברישא! 
דין של שחיטת קרבן בצפון כתוב במפורש בקרבן עולה, בפסוק (ויקרא, א', י''א): וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי ה'. מלימוד זה למדו גם על שאר הקרבנות ששחיטתן בצפון. אם כן, שואלת הגמרא, מדוע לא הקדימו לפרט את דין עולה, שהיא מהווה מקור לכל הקרבנות בדיני שחיטה בצפון?
עונה הגמרא תשובה מעניינת: חטאת - איידי דאתי מדרשא - חביבא ליה.
כפי שרמזנו קודם, חטאת נלמדה "מדרשה" שיש לשחוט אותה גם בצפון, שהרי הפסוק בחטאת אומר (ויקרא, ו', י''ח): 
בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי ה'. הגמרא מכנה זאת ''דרשה'' בגלל שהתורה לא אמרה במפורש כי שחיטת חטאת בצפון, אלא הפנתה אותנו לבדוק מה הדין בעולה, ומשם נלמד מה הדין בקרבן חטאת. 
אחרי שהשתכנענו כי יש להקדים את קרבן חטאת לפני עולה בגלל שנלמד בדרשה, ממשיכה הגמרא ושואלת על בחירתה של המשנה להתחיל ולפרט דין חטאות הפנימיות (פר ושעיר של יום הכיפורים): וניתני חטאות החיצונות?
הפסוק שהבאנו לעיל בקרבן חטאת, אשר מפנה אותנו לקרבן עולה נאמר בחטאות חיצוניות. אלו חטאות אשר מקריבים אותם במזבח עולה, שהיא מחוץ לכותלי ההיכל, בניגוד לחטאות פנימיות, המוקרבות בתוך ההיכל. 
אם כן שואלת הגמרא, מדוע לא התחילה המשנה לפרט את קרבנות חטאות חיצוניות אשר בהם כתבה התורה את דין שחיטה בצפון, ומהם למדנו על שאר דיני קרבנות חטאת?
עונה הגמרא תשובה ב''רוח דומה'' לתשובה הקודמת: איידי דנכנס דמן לפני ולפנים - חביבא ליה.
אם צריך להחליט באילו סוגי חטאת להתחיל ולפרט, הרי שעדיף לנו להתחיל בחטאות הפנימיות, אשר מזים את דמם, לפני הכפורת בתוך קודש הקודשים, וגם מזים וזורקים את דמם בתוך ההיכל, לעומת חטאות החיצוניות, אשר כאמור לעיל, דמם נזרק על המזבח החיצון מחוץ להיכל. חטאות אלו ''חביבים'' עלינו יותר, ולכן המשנה מקדימה את דיניהם. 
 

מהו המסר?

נחשפנו היום ל-''חביבות בתוך חביבות''. חטאות באופן כללי חביבות יותר כיוון שלא נאמר במפורש בתורה היכן שחיטתם, אלא רק נלמדות ב''לימוד עקיף'', ובתוך החטאות, חטאות פנימיות עדיפות יותר כיוון שדמם נכנס לתוך קודש קודשים ולתוך ההיכל.
מתוך גמרא זו שלנו נלמד פרק ב''הלכות חביבות''. מה הדברים החביבים עלינו יותר? מה "עושה לנו את זה"?
1. אם אנו צריכים ''קצת להתאמץ'' ולא לקבל הכל ''בכפית מוכנה לפה'', הרי שבעצם אנו מפעילים את שכלנו, מבררים מה ''כוונת המשורר'', ואם אנו מצליחים, הרי שזה גורם לנו הנאה ומתחבב עלינו יותר.
2. אם אנו מתעסקים בנושא ''שווה יותר'', בנושא שהוא ''איכותי יותר'' הרי שהלימוד והעיסוק בנושא גורם לנו יתר הנאה. חטאות הפנימיות אשר דמם מוזה ממש בתוך קודש הקודשים, מקום הארון, ומקום בו שורה השכינה, זהו המקום בו הכהן הגדול נכנס פעם בשנה, הרי שעיסוק בנושא מיוחד שכזה, מעניין יותר, מושך יותר וחביב עלינו יותר.
מכאן נוכל להסיק וללמוד פרקים מקבילים בחינוך והוראה:
1. לא להביא לילד / לתלמיד את הכול עד לפתחי פיו, כדי שיוכל אך ורק ללעוס אותו. יש להשתדל מאוד, לתת לילד מרווח בו הוא יתאמץ, ישתדל, ינסה בכוחות עצמו להבין ולהשכיל, להגיע לפתרון בכוחות עצמו.
אם נעשה כך, הרי שבסופו של דבר ירגיש הילד תחושות טובות יותר, סיפוק רב יותר, הנאה גדולה יותר, למרות שלפעמים הדרך הייתה קשה ומלאה בקוצים ודרדרים.
2. לנסות לגוון את חומר הלימוד בנושאים ''שווים'' יותר. אמנם יש ערך גדול ללמוד את כל התורה, גם את הנושאים הפחות מעניינים ופחות מושכים, אך בד בבד יש ''להשחיל'' נושאים מרתקים יותר, נושאים שבהם ימצא הילד עניין, כדי למשוך ו''להחזיק עירנות'' במשך זמן ארוך יותר. אם לא מצאנו נושא שכזה, לפחות כדאי לגוון בשיטות לימוד יותר מיהנות ויותר משמחות, כך שהילד ימצא עניין וירצה להמשיך ולהתמיד בלימודו.
יש לציין כי כל התייחסויות אלו נכונות גם לאנשים מבוגרים בכל גיל ובכל מעמד.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר