סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תחולת כללי הכרעה ביו תנאים

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים מ ע"א


א"ר ירמיה: לא נצרכא אלא לרבי שמעון; דתניא, למעלה אומר: קרן קרנות - שתים, למטה הוא אומר קרן קרנות - ארבע, דברי רבי שמעון
רבי יהודה אומר אינו צריך, הרי הוא אומר באהל מועד, על כל האמור באהל מועד.

1.
רבי שמעון ורבי יהודה נחלקו בדרשות הפסוקים, מנין לומדים, שגם שתי המתנות הנוספות מעכבות את הכפרה, האם הן כתובות בפירוש, או שנלמדות מהיקש לפר כהן המשיח.

2.
כעיקרון, הכלל הוא, שבמחלוקת בין התנאים רבי שמעון ורבי יהודה, הלכה כרבי יהודה.

3.
העיקרון הנ"ל מובא:
מסכת עירובין דף מו עמוד ב:

"...דאמר רבי אבא אמר רבי יוחנן: רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה..."

4.
נשאלת השאלה: האם כלל ההכרעה הנ"ל חל רק כאשר מדובר במחלוקות של סברות אישיות ושל דינים אישיים,

4.1
או אולי הכלל הנ"ל חל גם במחלוקות אודות מסורת, או על נימוקים וסיבות בהסבר דברי חכמים קודמים.

5.
אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלכה] טור שו:

כלל זה של הלכה כרבא לגבי אביי יש סוברים שלא נאמר אלא כשחולקים בדין,
אבל כשאינם חולקים אלא בטעמו של דבר אין כלל זה נוהג.

כלעיל בסעיף 4.

5.1

אבל יש מוכיחים מדברי ראשונים שאף במחלוקת בטעם הדבר הלכה כרבא.
וכן כשנחלקו בפסק הלכה שנחלקו בה תנאים, אם הלכה כפלוני או כפלוני, הלכה כרבא. וכן אף כשנחלקו לא בסברת עצמם, אלא בסברת תנאים, כיצד סוברים אותם תנאים, הלכה כרבא.

כלעיל בסעיף 4.1.

5.2

ויש שנסתפקו בדבר.

לפי שיטה זו שאלתנו נשארת בספק.

5.3

וכן כשנחלקו סתם בדבר שכבר נחלקו בו תנאים או אמוראים קודמים - לא שנחלקו אם הלכה כפלוני או פלוני, אלא נחלקו בגופו של דבר - הלכה כרבא. ויש שכתבו שאין אומרים הלכה כרבא כשאין עיקר המחלוקת שלהם, וכבר נחלקו בו גדולים מהם.

דומה לאמור לעיל בסעיף 4.1

6.
בקטע הנ"ל - סעיף 5 - יש סיכום השיטות. אמנם הוא מדבר על מחלוקת בין אביי לרבא, שכידוע הכלל הוא, שהלכה כרבא [חוץ מיע"ל קג"ם]. אולם נראה מסברא, שהוא מתאים לכל כללי ההכרעה בין האמוראים, ואולי גם בין התנאים.

7.
לפי זה, בסוגייתנו, יתכן לומר, שלפי האמור לעיל בסעיף 5 - שכללי ההכרעה לא חלים במחלוקת לגבי מציאת מקורות ונימוקים לדין מסויים - אין הכרח שבסוגייתנו ההלכה תהיה דווקא כרבי יהודה [על פי הכלל בגמרא הנ"ל במסכת עירובין].

7.1
ולכן, גמרתנו אומרת ומחדשת [בקטע שצוטט לעיל], שהברייתא היא לפי רבי שמעון [אמנם יש בגמרא, בהמשך, דעה שונה].

8.
ניתן לומר גם להיפך: הכלל שהלכה כרבי יהודה חל גם בנושא שבסוגייתנו - וכלעיל בסעיף 5.1 - אולם מכיון שיש הוכחה מהברייתא לדברי רבי שמעון, ניתן להכריע כמותו.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר