הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"מתקיף" על תנא; "חומרא וקולא"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
זבחים לח ע"ב
תניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר, בית שמאי אומרים: שתי מתנות שבחטאת ואחת שבכל הזבחים - מתירות ומפגלות; בית הלל אומרים: אחת שבחטאת ואחת שבכל הזבחים - מתרת ומפגלת.
מתקיף לה רב אושעיא: אם כן, ליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל!
אמר ליה רבא: כי איתשיל - להתירא איתשיל, דהוו להו בית שמאי לחומרא.
1.
הברייתא מביאה את פרשנותו של רבי אליעזר בן יעקב למחלוקת בית שמאי ובית הלל.
2.
היה "רבי אליעזר בן יעקב" – תנא בדור הראשון, כלומר, "קרוב" להלל ושמאי.
2.1
וכן היה גם "רבי אליעזר בן יעקב" – תנא בדור הרביעי – תלמיד של רבי עקיבא.
3.
"רב אושעיא" היה אמורא בדור שלישי-רביעי תלמידם של רב יהודה, של רב הונא ושל רבי יוחנן. [היה גם אחיו של "רבה"].
3.1
והיה "רבי אושעיא" - אמורא בדור הראשון, שהיה רבו של רבי יוחנן. [להבדי מהאמורא "רב אושעיא", שהיה תלמידו של רבי יוחנן [לעיל בסעיף 3].
4.
בסוגייתנו רב אושעיא מקשה ["מתקיף"] על התנא רבי אליעזר בן יעקב.
5.
בסוגייתנו נראה שמדובר באמורא "רב אושעיא" [לעיל בסעיף 3] שחי קרוב לדור של רבא [כנראה שהאריך ימים], ולכן בהמשך הסוגיה כאשר רבא מתרץ את קושייתו הגמרא פותחת "אמר ליה רבא", כלומר, רבא דן איתו בבית המדרש.
6.
ויש מקום להעיר [חידוש]: יתכן שמדובר דווקא ברבי אושעיא שחי בדור הראשון של האמוראים [כלעיל בסעיף 3.1] והמילים "רבי" ו"רב" מתחלפות רבות בש"ס.
והאמורא שפנה אליו בלשון "אמר ליה רבא" אולי היה האמורא "רב" ולא "רבא" [החלפות של "רב" ב"רבא" וההיפך מופיעות בש"ס פעמים רבות].
או אולי מדובר ברבא בר נתן – תלמיד רב, שיתכן שראה את "רבי אושעיא".
7.
רב אושעיא מקשה על רבי אליעזר בן יעקב. למעשה הוא מקשה על "ברייתא". בדרך כלל הכלל הבסיסי הוא, שהביטוי "מתקיף" מתאים לקושיה של אמורא על אמורא אחר [ולא על משנה/ברייתא/ תנא], וכן שהקושיה היא לא ממקורו "גבוה" יותר אלא מכח סברא בלבד.
8.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תעו :
מתקיף לה ר"פ,
מצינו דקאמר אף בדקשיא ליה לאמורא גופא דמתניתין או ברייתא וזה בפ"ק דחגיגה [דף] ה' סוף ע"ב דעלה דתנן איזהו קטן כל שאינו יכול לרכוב על כתיפו של אביו קאמר בגמ' מתקיף לה ר' זירא עד הכא מאן אתייה וכו'
וכן בר"פ המפקיד [דף] ל"ג ב' מצינו מתקיף לה רמי בר חמא ופירש"י אמתני' קא מתמה
וכן בפרק אלו הן הלוקין [דף] כ"ב א' איתיה להאי לישנא דמתקיף לה כמה זמני על מתני' דיש חורש תלם אחד וכו' ע"ש...
וכי האי גוונא מצינו על ברייתא בסוף פ"ק דעירובין [דף] י"ז ב' ובפרק יום הכפורים [דף] ע"ז ב' וריש פרק לולב הגזול [דף] ל"ד א' ובמגילה [דף] כ"ג ריש ע"ב ובפ"ק דיבמות [דף] ט' א' ובפרק שבועת העדות [דף] ל"ד א' ובנדה [דף] כ"ה ב' ודרשת וחקרת,
הוא טוען שיש "מתקיף" על תנאים במשנה וכן על דברי ברייתא –
ואחרי הדברים והאמת האלה אני בעניותי לא ירדתי לסוף דעתו של הריטב"א ז"ל במאי דפליג על רש"י בההיא דהמפקיד ואמר דלישנא דמתקיף לה לא איתמר בשום דוכתא כדקשיא ליה גופא דמתני' והגם דאצריכותא דעביד שם הש"ס קאי וכמו שהאריך בזה
אולם מהריטב"א בפרק המפקיד משמע שחולק על רש"י וטוען שה"מתקיף" הוא על אמוראים ולא על המשנה.
9.
בסוגייתנו ניתן להסביר שאמנם הקושיה היא על רבי אליעזר בברייתא, אבל אין זו קושיה "רגילה" גם לא מסברא. הקושיה היא קושיה "טכנית": אם בית שמאי מקילים בברייתא מדוע לא שובצה ברייתא זו במשנה במסכת עדויות שמונה את "קולי בית שמאי".
9.1
מסקנתנו היא ["חידוש"]: שקושיה טכנית מוגדרת כ"מתקיף" אפילו אם היא מוסבת על ברייתא [ומתאים גם לפי השיטות שמדגישות ש"מתקיף" תמיד רק על אמוראים ולא על תנאים - הריטב"א בפרק "המפקיד"]
10.
הערה:
בגמרא:
מתקיף לה רב אושעיא: אם כן, ליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל!
אמר ליה רבא: כי איתשיל - להתירא איתשיל, דהוו להו בית שמאי לחומרא.
הדיון בגמרא הוא לגבי מצב - כבסוגייתנו - שבמקרה מסויים יש "חומרא" בפרט אחד של הדין, ויש "קולא" בפרט אחר של הדין. ואין אחד מהם גורר ומחייב את השני. השאלה היא אם כל הדין מוגדר "קולא" או מוגדר "חומרא" לעניין קביעת הדינים שהם "קולי בית שמאי". רבא מסביר שההגדרת תלויה בשאלה מה היה הפרט שאודותיו התנהל תחילת הדיון בבית המדרש!
10.1
וכמובא ברש"י:
רש"י מסכת זבחים דף לח עמוד ב:
כי איתשיל - משנה בבית המדרש תחילה ונחלקו עליה בית שמאי וב"ה.
להיתירא איתשיל - לענין היתר הבשר והאימורין נשאלה שעמד השואל ושאל נתן מתנה אחת בחטאת ונשפך הדם הותרו האימורין והבשר או לא הותרו עמדו בית שמאי ופסלו עמדו ב"ה והכשירו דהוו להו ב"ש חומרא
ואחרי שפסקו לגבי הנושא הראשון הסיקו כמתחייב מכך גם לגבי הנושא האחר:
ומינה גמרינן דכיון דאינה מתרת לבדה אינה מפגלת.
