הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"אלא מעתה"-"אי הכי"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים לז ע"ב

והחטאת - שתי מתנות. אמר רב הונא: מאי טעמא דב"ש? +ויקרא ד+ קרנות קרנות קרנות - הרי כאן שש, ארבעה למצוה ושתים לעכב. 
ובית הלל? קרנת קרנת קרנות - הרי כאן ארבע, שלש למצוה אחת לעכב. ואימא: כולהו למצוה! כפרה בכדי לא אשכחן. 
ואיבעית אימא: היינו טעמא דבית הלל, אהני מקרא ואהני מסורת, אהני מקרא לטפויי חדא, ואהני מסורת לבצורי חדא. 
אלא מעתה, +דברים ו+ לטטפת +דברים יא+ לטטפת +שמות יג+ לטוטפות - הרי כאן ארבע, אהני קרא ואהני מסורת, חמשה בתי בעי למיעבד! סבר לה כר' עקיבא, דאמר: טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים. 
אלא מעתה, +ויקרא כג+ בסכת בסכת בסוכות, אהני מקרא ואהני מסורת, חמשא דפנתא בעי למיעבד!

1.
הביטוי "אלא מעתה" מתפרש בשפתנו: "אם כך, שהדין הוא כך וכך... אז קשה..." אבל אם לא תגיד כך וכך לא יהיה קשה.

1.1
הסבר זה בדיוק מתאים למשמעות של הביטוי "אי הכי".

2.
וכן מוסבר בספרי הכללים:

2.1
שארית יוסף [נתיב המשנה]:

" לשון אלא מעתה טבעו כלשון אי הכי , וכן יורה לשון מעתה, וכן מצינו בפרק במה מדליקין
(כ"ג ב') גבי אלא מעתה ביום טוב נמי לישתרי, אשר כתבו התוספות וזה לשונם:
לפי פרוש זה מתיישב לישנא דאלא מעתה, דמשמע שיש לפרש בענין אחר שלא
יקשה ביום טוב לישתרי ... "

2.2
כללי הגמרא על הליכות עולם (שער שני סעיף ד על הביטוי "אי הכי"):

"כתב הרמב"ן ז"ל, אלא מעתה הוי כמו אי הכי, ובפרק ב דיומא (יומא דף כד ב תד"ה אלא מעתה) גבי אלא מעתה זר שסידר המערכה ליחייב כתבו התוס' ז"ל לא ידענו למאן פריך ומאי אי אמרת בשלמא איכא הכא"

3.
בכל אופן נראה לי לומר דבר נוסף [חידוש]: הביטוי "אי הכי" בדרך כלל מציין קושי מנושא/תוכן בסוגיה הנלמדת עצמה, ואילו הביטוי "אלא מעתה" מציןן קושיה מסוגיה אחרת / מנושא אחר [כמו בסוגייתנו: מתפילין ומסוכה].