סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מעמדו של רבי יוחנן

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים לב ע"ב


... ורבי יוחנן אמר: דבר תורה אפי' עשה אין בו, שנאמר: +דברי הימים ב כ+ ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם בבית ה' לפני החצר החדשה, מאי חצר החדשה? אמר ר' יוחנן: שחידשו בה דברים (הרבה), ואמרו: טבול יום אל יכנס למחנה לויה; ואי אמרת ביאה במקצת שמה ביאה, היכי מעייל ידיה בבהונות? אידי ואידי עשה שיש בו כרת הוא!

1.
הקטע הנ"ל הוא המשך הקושיה של רב הושעיא לעולא. לכאורה משמע מפשט הסוגיה כאילו רבי יוחנן חולק על הברייתא, וזה יתכן רק אם נאמר שמעמדו של רבי יוחנן הוא כשל "תנא".

2.
תוספות מסכת זבחים דף לב עמוד ב

ורבי יוחנן אמר דבר תורה אפי' עשה אין בו - לפרושי ברייתא קאתי ולאו לאיפלוגי דר' יוחנן לאו תנא הוא כדמוכח בפ"ק דכתובות דף ח.) גבי חתנים מן המנין ומשני רב תנא ופליג ואר' יוחנן לא משני הכי
תדע דאי דאורייתא אם כן היה לנו לאסור מפתח הר הבית שכל זה מחנה לויה כדאיתא בסוף מכילתין (זבחים דף קטז:) ובהדיא תנן במס' כלים (פ"א מ"ח) עזרת נשים מקודשת הימנו שאין טבול יום נכנס לשם אבל בהר

תוס' מסביר בסוגייתנו שרבי יוחנן בא להסביר את הברייתא ולא לחלוק עליה.
וממילא תוס' קובע שאין מעמדו של רבי יוחנן כשל מעמדו של "רב", שעליו נאמר "תנא ופליג".

3.
ודברים דומים כתבנו על הסוגיה המקבילה - יבמות דף ז

4.
ראה גם מה שכתבנו על מסכת כתובות דף ח לגבי מעמדו של רבי יוחנן

5.
יש אומרים שהיו שני חכמים בשם "רבי יוחנן". אחד מהם תנא ואחד מהם האמורא הידוע.
ולפי זה אין כלל מקום להערת תוס' .

6.
ראה בקובץ בית ועד לחכמים [בספר "שערי ועד טוב"], עמוד שצז:

סב ר' יוחנן האמורא ר' יוחנן היה בדור הראשון של אמוראים בארץ ישראל ונמנה עוד מתלמידי ובית דינו של רבינו הקדוש [רמב"ם בהקדמתו לספר היד].
ובתוס' [כתובות דף ח ובזבחים דף לב] מוכיח דרבי יוחנן לאו תנא הוא מדתירץ שם רב תנא ופליג ועל רבי יוחנן לא תירץ כן, ש"מ דרבי יוחנן אמורא, והא דחולק על רב [שהיה תנא במקצת] דסובר, דרב לאו תנא הוא ע"כ חולק עליו. אולם מסיים שם התוס' שיש תנא בשם רבי יוחנן, ומוזכר בנזיר דף סה בברייתא סתם רבי יוחנן.
ובסדה"ד מביא עוד ראי' שהיה תרי רבי יוחנן דבגמ' ב"ב דף כח אמר ר' יוחנן שמעתי מהולכי אושא וכו' ומאן הולכי אושא רבי ישמעאל שהיה עוד כהן גדול בזמן בית שני, ורבי יוחנן היה בימי רבי [חולין דף נד, וחולין דף קלז ועוד] אלא ע"כ דתרי רבי יוחנן הוה אחד תנא ואחד אמורא.
אולם על ראי' זו היה אפשר לפקפק דבספר שלשלת הקבלה אות ת' מביא שרבי יוחנן חי שלש מאות שנה וי"א ארבע מאות שנה, וא"כ אפשר לומר דהיינו הך רבי יוחנן,
והיה בזמן החורבן וגם למד אצל רבי [ק"נ שנה אח"כ].
אמנם צ"ע מאוד דברי הקבלה הנ"ל דמשמע בכמה מקומות דרבי יוחנן בילדותו למד אצל רבי [בגמ' פסחים דף ג חולין שם],
ועוד יותר דבגמ' [יומא דף פב] מספר שאמו כשהיתה מעוברת ממנו נחלשה ביוהכ"פ וציוה רבי ללחוש לה באזנה וכו'.
ואני בעניי מצאתי עוד ראיה שהיה תנא בשם רבי יוחנן סתם והוא בגמרא נדה דף כד אבא שאול ואיתימא ר' יוחנן [אח"כ מצאתי שבהגהות מהר"ב רנשבורג ובסדה"ד ציינו ראיה זו] וע"ע בסדה"ד שמציין לזוהר [זו"ח] שרבי יוחנן דיבר עם רבי שמעון, וע"כ היינו רבי יוחנן האמורא, ועי' בהגהות נחל עדן שכתב דרבי יוחנן שם הוא רבי יוחנן האמורא ורבי שמעון הוא גיסו רבי שמעון בן לקיש [ריש לקיש], ואין ראיה מזה, וצ"ע.
ומי הוא רבי יוחנן התנא כתבו התוס' נזיר שם שהוא רבי יוחנן בן נורי ותמה ע"ז המלא הרועים בספרו בית וועד לחכמים [ערך רבי יוחנן אות י"ז] דגמרא שלימה תנן [גיטין דף סב] העיד רבי יוסי בן המשולם בשם רבי יוחנן אחיו, משמע דזהו רבי יוחנן סתם ולא רבי יוחנן בן נורי, וכן תמה גם הגאון הרש"ש [גיטין שם]...



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר