איש אבלים, איש כפר עיכוס
זבחים כח ע"א
"אלעזר בן יהודה איש אבלים אומר משום רבי יעקב, וכן היה רבי שמעון בן יהודה איש כפר עיכוס אומר משום רבי שמעון: אחד עור בית הפרסות בהמה דקה, ואחד עור הראש של עגל הרך, ואחד עור שתחת האליה, וכל שמנו חכמים גבי טומאה: ואלו שעורותיהן כבשרן - להביא עור של בית הבושת, חוץ למקומו - פסול ואין בו כרת, חוץ לזמנו - פיגול וחייבין עליו כרת".
הכיצד לא הכירו את אותה שמועה של רבי שמעון אלא דוקא אותם שני חכמים הנקראים על שם כפרם והידועים רק בשל שמועותיו של רשב"י שמסרו?
הכיצד אמרו רק 'משום' רבי שמעון כלומר שלא יכלו לשמוע את השמועה מפיו? והרי חיו הם בדורו של רבי, והוא למד בפני רבי שמעון ממש, כדבריו בכמה מקומות: "אמר רבי: כשהיינו למדין תורה אצל רבי שמעון בתקוע".
אלא שלא לחינם הוזכרו מקומות מגוריהם אבלים וכפר עיכוס, שכפרים אלו סמוכים הם לפקיעין, שם המערה בה נחבאו רבי שמעון בר יוחאי ובנו. ואפשר שהיו שזכו לפעמים להכנס אצלם באקראי, ולהעביר במסתרים משמועותיו ליחידים.
