הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כשמואל נגד רבי יוחנן?; "מדשקיל וטרי"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
זבחים כז ע"א
רבי יוחנן אמר: אידי ואידי שנתן בשתיקה, ושלא במקומו לאו כמקומו דמי, והא דאיכא דם הנפש, הא דליכא דם הנפש. תנן: פסול ואין בו כרת;
בשלמא לריש לקיש, היינו דקתני פסול ואין בו כרת,
אלא לרבי יוחנן מאי אין בו כרת? קשיא.
1.
רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק ב הלכה י:
דם שמצותו ליתן אותו למעלה מחצי המזבח שנתנו למטה, או שמצותו ליתנו למטה ונתנו למעלה, או שמצותו ליתנו בפנים בהיכל ונתנו על מזבח החיצון, או הניתנין על מזבח החיצון שנתנן לפנים בהיכל, או שנתן דם הניתנין בחוץ על הכבש שלא כנגד היסוד
הרי בשר הזבח פסול, ואף על פי כן נתכפרו הבעלים בו כיון שהגיע דם למזבח,
אף על פי שהגיע שלא למקומו הרי הוא כמו שהגיע למקומו לכפר,
במה דברים אמורים כשהיה זה הזורק כשר לעבודה, אבל אם קבל הכשר ונתן לפסול ונתן הפסול את הניתנין למעלה למטה, ואת הניתנין בפנים בחוץ, ואת הניתנין בחוץ בפנים, או שנתן על הכבש שלא כנגד היסוד, לא נפסל בשר הזבח אם נשאר דם הנפש, אלא יחזור הכשר ויקבל שאר דם הנפש ויזרוק הדם במקומו.
הרמב"ם פוסק בסוגייתנו [שמתחילה מדף כו לעיל] כשמואל ולא כרבי יוחנן.
2.
כסף משנה הלכות פסולי המוקדשין פרק ב הלכה י:
דם שמצותו ליתן אותו למעלה וכו' עד הרי בשר הזבח פסול. משנה בפרק שני דזבחים (דף כ"ו). ומ"ש ואע"פ כן נתכפרו הבעלים בו מימרא דשמואל שם
ה"כסף משנה" מביא 2 נימוקים מדוע הרמב"ם פסק כשמואל ולא כרבי יוחנן, למרות שהכלל הוא שהלכה כרבי יוחנן נגד שמואל.
2.1
הסבר א:
ואע"ג דר"י פליג עליה הא אסיקנא בקשיא
מכיון שהגמרא דנה בדברי רבי יוחנן ומסיימת ב"קשיא" – דברי נדחו.
[ידוע הספר "קשות מיושב" שמיישב את כל הביטויים של "קשיא" בש"ס.]
2.2
הסבר ב:
ואמוראי טובא התם ס"ל כשמואל מדשקלי וטרו אליביה.
יש אמוראים נוספים בסוגייתנו שדנים בדברי שמואל – משמע שכמותו הם סוברים. והכלל הוא שכאשר הגמרא דנה על פי שיטה מסויימת - "מדשקיל וטרי" – משמע שכך ההלכה.
[מובא גם ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ר-רא, ובהערות, שם]
3.
מדוע ה"כסף משנה" צריך 2 נימוקים לפסיקת הרמב"ם כשמואל ובניגוד לרבי יוחנן?
4.
ונראה לי: ההסבר השני קצת "חלש". כי יש אומרים שהלכה היא לפי השיטה שעליה דנה הגמרא, רק כאשר "סתמא דגמרא" היא שדנה על פי שיטה מסויימת, מפני שאז יוצא ש"עורך הגמרא" - רב אשי – מכריע כאותה שיטה.
אבל כאשר אמוראים שמוזכרים בשמם דנים באותה שיטה אין הכרח שכך ההלכה.
5.
וההסבר הראשון של ה"כסף משנה" קצת "חלש", מפני שאמנם יש "קשיא" על רבי יוחנן, אבל גם ריש לקיש סובר כמותו בהסבר המשנה ואז אולי חוזרת הלכה כרבי יוחנן מול שמואל למרות ה"קשיא".
5.1
ומסביר ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים" עמוד ר הערה קיג, שריש לקיש סובר כשמואל בעיקרון הדין, ולכן הרמב"ם פסק כמותו.
יוצא שיש נימוק נוסף לפסק הרמב"ם, שהכלל שהלכה כרבי יוחנן מול שמואל נכון, אבל כשריש לקיש חולק על רבי יוחנן הוא מצטרף לדעת שמואל – וכך ההלכה.
6.
ומובא עוד, שם, ב"ילקוט ביאורים", שפשט המשנה סותר את דברי האמוראים בהמשך הסוגיה ואת דברי התנאים בברייתא, ולכן פשט המשנה [ו"סתם משנה"] נראה כשמואל.
