סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף ק"י, מדור "עלי הדף"
מסכת זבחים
דף יט ע"א

 

האם הכהנים הניחו בעזרה תפילין של יד בישיבה?

 

הגאון ר' יוסף שאול נאטאנזאהן זצ"ל אב"ד לבוב מביא בספרו 'שואל ומשיב' (מ"ק ח"ב סי' עה): "שמעתי מפה קדוש אבי זקני הרב הגדול הצדיק מוה' דוב בעריש (היילפרין) ז"ל (חותן הג"ר לייבוש זצ"ל אביו של הג"ר יוסף שאול זצ"ל. נזכר בין ההסכמות על הספר 'אור פני משה') שהקשה להרב הקדוש החסיד מו"ה ר' צבי הירש מזידטשוב במה דמבואר בשו"ע (או"ח) סי' כ"ה סי"א בהג"ה דשל יד מיושב ושל ראש מעומד (ז"ל הרמ"א: "יש מי שכתב להניח של יד מיושב, ושל ראש מעומד (אגור בשם הזוהר, סי' פד), ובמדינות אלו לא נהגו כן, אלא שתיהן מעומד"), לפי זה היאך היו יכולים הכהנים להניח תפילין של יד בעזרה, הא קיימא לן ד'אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד' (עי' תוספתא סנהדרין פ"ד; יומא כה. ועוד), ואיך היו מניחים בישיבה, ושתק לו, ודפח"ח".

בטרם נעסוק ביישוב הקושיא, עלינו לדון אם הכהנים בכלל הניחו תפילין של יד בשעת עבודתם, דהא בדברי חז"ל מפורש לכאורה שלא הניחו, דאיתא במכילתין (יט ע"א): "בעי רבי זירא תפילין מהו שיחוצו (-ויהא אסור לכהן ללבשם בשעת העבודה)... איגלגל מילתא ומטא לקמיה דרבי אמי, א"ל תלמוד ערוך הוא בידינו תפילין חוצצות". בהמשך מביאה הגמרא סתירת ברייתות אם תפילין חוצצות, ומשני: "לא קשיא, הא דיד הא דראש. מאי שנא דיד, דכתיב (ויקרא ו, ג) 'ילבש על בשרו', שלא יהא דבר חוצץ בינו לבשרו, דראש נמי כתיב (שמות כט, ו) 'ושמת המצנפת על ראשו', תנא שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניחין תפילין ("הלכך ליכא חציצה". רש"י)".

וכן מצינו במס' ערכין (ג:) בהא דשנינו: "הכל חייבין בתפילין כהנים לוים וישראלים", ואמרו בגמרא: "פשיטא, כהנים איצטריך ליה, סלקא דעתך אמינא, הואיל וכתיב (דברים ו, ח) 'וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך', כל דאיתיה במצוה דיד איתיה במצוה דראש, והני כהנים הואיל וליתנהו במצוה דיד, דכתיב 'ילבש על בשרו', שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין בשרו, אימא במצוה דראש נמי לא ליחייבו, קא משמע לן דלא מעכבי אהדדי". הרי מפורש שלא הניחו תפילין של יד, ועל כרחך צריך לומר שעיקר הקושיא אינו ממציאות הדברים, כי אכן לא הניחו תפילין, אלא הקושיא היא מהא דמצינו בגמרא בטעם הדבר שלא הניחו - שהוא משום חציצה, ולפי שיטות אלו שמניחים של יד מיושב, בלאו הכי לא היו מניחים, משום ש"אין ישיבה בעזרה" וכו'.

הגאון ר' יוסף שאול זצ"ל ניסה ליישב הקושיא, כי אלמלא שיש בזה משום חציצה, היו מניחים תפילין של יד קודם שנכנסו לעזרה לעשות העבודה, אולם לא ניחא ליה בתירוץ זה, כי בברייתא דבסוגיין תניא: "כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן פטורין מן התפלה ומן התפילין", ומוסב על תפילין של ראש שאין בו משום חציצה ופטורים להניחם משום ש'עוסק במצוה פטור מן המצוה', ואילו בתפילין של יד יש גם איסור להניחם, ואי מיירי קודם כניסתם לעזרה, לא שייך לומר כלפי תפילין של ראש 'עוסק במצוה פטור מן המצוה', כי עדיין אין עסוקים במצוה, ועל כרחך דמיירי כשכבר נמצא בשעת העבודה בעזרה, ובכן חוזרת הקושיא לקדמותה, הלא בלאו החשש דחציצה אי אפשר להניח תפילין של יד, דאסור לשבת בעזרה, וכנ"ל.

אמנם, בעיקר הדבר מצינו כבר ב'שיטה מקובצת' עמ"ס ערכין (שם ד"ה שלא יהא דבר) בשם התוס', שהעלו סתירה ממשנה בערכין: "הכל חייבין בתפילין כהנים לוים וישראלים" - דמשמע בגמרא דמוסב על שעת העבודה, לבין הברייתא בסוגייתנו: "כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן פטורין מתפילין", ותירצו: "דהתם כשמבטלין מלעשות עבודה פטורין מטעם ד'כל העוסק במצוה פטור מן המצוה', אבל כשיש שהות להניחם קודם עבודה חייבין להניחם, ושיהיו עליהן בשעת עבודה", ומפורש יוצא שסוגייתנו מיירי כשהכהן נמצא כבר בעזרה ועסוק כבר בעבודה, ששייך לומר סברת עוסק במצוה פטור מן המצוה, וכדברי הגרי"ש זצ"ל.

והנה ה'שאגת אריה' (סי' לז) העלה גם כן מדנפשיה ליישב הסתירה מהברייתא בסוגייתנו על הגמרא בערכין (כקושיית התוס' בשיטמ"ק), והסיק שיישוב זה יעלה שפיר לשיטות הראשונים (עי' תוס' סוכה כה. ד"ה שלוחי; רא"ש סוכה פ"ב סי' ו) בדין 'עוסק במצוה פטור מן המצוה', שלא נאמר כי אם באינו יכול לקיים את שתיהן, אבל ביכול לקיים שתיהן אינו פטור, ולכן כשהכהן עומד עדיין לפני העבודה חובה עליו להניח תפילין, ולכן על כרחך צריך לומר שבסוגייתנו, שפטורים מדין עוסק במצוה פטור מן המצוה, מיירי כשהכהן עומד כבר באמצע העבודה, אכן לשיטת הראשונים (עי' ר"ן סוכה שם) ש'עוסק במצוה פטור מן המצוה' אפילו ביכול לקיים את שתיהן, מיירי הכא גם כשעומד הכהן לפני העבודה, ושפיר פטור להניח תפילין של ראש מדין 'עוסק במצוה', ואילו תפילין של יד אסור להניח מדין חציצה, ואם כן שפיר נוכל ליישב הקושיא מדין 'אין ישיבה בעזרה', דמיירי טרם כניסת הכהן לעזרה, ואז היו יכולים להניח תפילין של יד בישיבה, וכפי שעלה על דעת הגרי"ש זצ"ל ליישב קושיית זקינו (ע"ע 'חקר הלכה' אות ת' בהל' תפילין אות א; 'צבי לצדיק' פר' מטות אות יב).

ישוב נוסף העלה בספר 'חקר הלכה' (שם) לפי אלו הסוברים שאיסור ישיבה בעזרה אינו אלא מדבריהם (ראה 'אור זרוע' ח"ב סי' רכז; ועי' תוס' זבחים טז. ד"ה מיושב בהגה"ה שנסתפקו בדבר), שיתכן שבמקום הנחת תפילין מן המובחר לא גזרו רבנן (וכמו כן י"ל שהמדובר סוגיא שלפנינו הוא גם טרם גזירתם, ושפיר היו יכולים לשבת ולהניח תפילין של יד). ובעיקר הקושיא יש לברר האם אכן נקטו המקובלים שהנחת תפילין של יד בישיבה היא לעיכובא (ראה ביאור הגר"א או"ח סי' כה סי"א שגם לדעת הזוהר אינה מעכבת), ולפי זה לא קשה מידי, כי במקום שאי אפשר לשבת חובה להניח תפילין של יד גם בעמידה.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר