סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"זקני דרום" - תנאים?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים כג ע"א


אי הכי, אימא סיפא: ניטמא טומאת התהום - הציץ מרצה, הא תני רבי חייא: לא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד, למת למעוטי מאי? לאו למעוטי טומאת התהום דשרץ!
לא, למעוטי טומאת התהום דזיבה.

1.
הביטוי "אימא סיפא" משמעות המילוית היא: "ראה [או: אמור] בסיפא...". משמעותו העניינית: פתיחה לקושיה מתוך הסיפא. קושיה מסוג זה מציגה סתירה בין רישא לסיפא.

2.
הקושיה מהסיפא מבוססת על תוספת פירוש של רבי חייא. זאת אומרת, במשנה כתוב באופן סתום "טומאת התהום" ורבי חייא פרש שהכוונה לטומאת מת בלבד.

3.
הביטוי "תני" בסוגייתנו יכול להתפרש כפירוש. זאת אומרת, שרבי חייא פרש את המשנה. אולם מכיון שמדובר ברבי חייא שהוא זה שהעביר את המשניות לדורות הבאים הרי שבהחלט יתכן, שמדובר כאן בברייתא שנמסרה בכתב כמו המשנה, ואולי אפילו כ"תיקון גירסא" למשנה.

4.
הקושיה בגמרא היא על דעת "זקני דרום" שהובאה בדף הקודם - זבחים דף כב.

5.
תוספות מסכת זבחים דף כג עמוד א:

מפני שאמרו נזיר ועושה פסח - אע"ג דפרשי' זקני דרום תנאי היא אפירכא דסיפא סמיך דנטמא טומאת התהום מרצה (דכולי עלמא אית להון טומאת התהום מרצה) דהילכתא גמירי לה כדאיתא פרק כיצד צולין (פסחים פ:) וכן ברייתא דר' חייא לא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד דפריך מינה התם לרבי יוסי.

שואל תוס' כיצד מקשים על "זקני דרום" שהרי הם נחשבים כתנאים.

6.
עונה תוס', שדין הברייתא של רבי חייא היתה מקובלת עליהם כ"הלכה למשה מסיני".

7.
מדברי תוס' לומדים דבר חדש [חידוש]: דברי ברייתא, לפעמים יכולים להיות "חזקים" יותר מדברי משנה, כאשר דברי הברייתא הם "הלכה למשה מסיני"!

8.
ונראה לי להסביר באופן שונה [חידוש]: אי אפשר להקשות מתנא על תנא אחר רק כשמדובר בתנאים ששמם [או כינויים] כתוב במפורש. אבל במקרה של "זקני דרום" ששמם לא מוזכר [ודבריהם נחשבים כמימרא של תנאים], הרי שניתן לחלוק עליהם, ואף על פי שהם היו "חכמים מאד" – כדברי רש"י, עירובין נג עמוד ב.
ואמנם, הם עצמם כן רשאים לחלוק על תנאים אחרים [כדברי התוס' בעמוד זה בד"ה "זקני דרום"].

8.1
הערה: עיקרון זה דומה לכלל של "רב – תנא הוא – ופליג". זאת אומרת, שהאמורא "רב" רשאי לחלוק על תנאים אבל גם אמוראים רשאים לחלוק עליו. [כאילו ש"רב" נחשב כ"חצי" תנא ו"חצי" אמורא - על פי רבי חיים מבריסק].

9.
ראה גם מה שכתבנו על הדף הקודם - זבחים דף כב.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר