סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"חדא תני"; הלכה כרב באיסורים

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים יח ע"ב


אמר רב יהודה אמר שמואל: מרושלין - כשרין, מסולקין - פסולין. והתניא: מסולקין - כשרין! 
אמר רמי בר חמא, לא קשיא: כאן שסילקן על ידי אבנט, כאן דליתניהו מעיקרא כלל. 
רב אמר: אחד זה ואחד זה - פסולין. 
רב הונא איקלע לארגיזא, רמא ליה בר אושפיזכניה, מי אמר שמואל: מרושלין - כשרין, ומסולקין - פסולין? והתניא: מסולקין - כשרין! א"ל: בר מינה דההיא, דשנייה רמי בר חמא. 
אלא לרב קשיא! וכי תימא: מאי מרושלין? מסולקין על ידי אבנט, ואבנט מיגז אגיז, 
אלא מסולקין קשיא! 
אמר רבי זירא, רב חדא תני: מרושלין שסילקן ע"י אבנט - כשרין.

1.
רבי זירא מסביר את הברייתא לפי שיטת רב. ולפי רב שני הדינים בברייתא: של בגדים "מרושלין" ושל "מסולקים" אינם שני דינים נפרדים אלא זהו דין אחד,

1.1
וכוונת הברייתא לומר: בגדים מרושלים, כאלה שסילקם על ידי אבנט למידה הראויה – כשרים. כלומר: לפי רב שני המקרים הם מקרה אחד.
את הביטוי "תני" ניתן לפרש כשינוי גירסא ואפשר לפרשו כפרשנות.

2.
מהשדי חמד (חלק ד, מערכת ת', כלל ל'ג, עמוד 530) משמע שהוא פרשנות בשם כמה ראשונים ואחרונים.
אמנם מרש"י (סנהדרין דף י: ד"ה והא עיבור קתני) משמע שהיא שיבוש, שהתנא טעה בגרסא ע"י שכחה.

3.
אבל עדיין לא לגמרי ברור מדבריהם אם הכוונה לביטוי "תני" הספציפי שמוזכר בסוגיות שונות, או שהם קובעים כלל כללי ובסיסי.

4.
חשוב לציין שהביטוי בסוגייתנו "חדא תני" - מופע יחידאי בש"ס.

5.
הביטוי ה"הפוך" – "תני חדא" - מופיע כמה עשרות פעמים בש"ס ומשמעותו שונה. הכוונה היא כשהגמרא מביאה שתי ברייתות סותרות היא מנסחת: "תני חדא... "ותניא אידך..."

6.
לגבי ההלכה במחלוקת רב ושמואל בסוגייתנו:
כסף משנה הלכות כלי המקדש פרק ח:

רב חדא תני להנך מרושלין ומסולקים דברייתא בחדא מילתא תני להו מרושלין שסילק רישולן ע"י אבנט עד כדי מדתו כשרים אבל מסולקים יותר מדאי פסולין ואפי' ע"י אבנט וידוע דהלכה כרב באיסורי: והשתא מ"ש רבינו לפסול בארוכין יתר על כדי מדתו היינו כרב דפסל במרושלין ומ"ש לפסול בסילקן באבנט כלומר ושהיו כדי מדתו וסילקן באבנט ונעשו פחות מכדי מדתן היינו כרב משום דאבנט מיגז אגיז ומ"ש להכשיר בארוכים וסילקן באבנט עד שנעשו כדי מדתו היינו כדפריש רב בברייתא:

ה"כסף משנה" מסביר את הלכותיו של הרמב"ם בעניין זה על פי הכלל ש"הלכה כרב באיסורים".
ניתן ללמוד מכאן שני דברים חשובים:

6.1
גם בהלכות שאינן נוהגות בימינו מתקיימים כללי הפסיקה. ואולי אין להוכיח מכאן על כל הכללים, אלא רק לגבי הכלל הספציפי של "הלכה כרב באיסורים"

6.2
הכלל של "הלכה כרב באיסורים" קיים גם כאשר תלמידו מסביר ברייתא על פי שיטתו של רב, ולא על פי דברי רב המפורשים.

7.
לכאורה יש לפסוק כרב גם מפני שכך משמע ממהלך הסוגיה, כשרבי זירא מיישב את דברי רב [ועל פי הכלל "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה"].



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר