סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

שלב ההפרשה / רפי זברגר

זבחים ו ע''א

 

הקדמה

למדנו בדף הקודם כי קרבן עולה מכפר על ביטול מצוות עשה. אמנם בדרך כלל אין חובה להביא עולת יחיד , אך אם אדם מקריב קרבן עולה, הוא כאמור מכפר על ביטול מצוות עשה. הגמרא בהמשך מפרשת על אלו עבירות מצוות עשה עולה מכפרת.
 

הנושא

הגמרא מסתפקת בבעיה הבאה: איבעיא להו אעשה דלאחר הפרשה, מכפרא או לא מכפרא?
מהו ''השלב הקובע'' לגבי כפרת קרבן עולה? האם הקרבן מכפר גם מצוות עשה שהייתה בין הפרשת הקרבן להקרבתו. האם מועד ההפרשה הוא הקובע לגבי כפרת הקרבן, או שמא מועד ההקרבה עצמו?
הגמרא כנראה שואלת שאלה זו דווקא על קרבן עולה, בגלל שכאמור קרבן זה מכפר על ביטול מצוות עשה ללא ידיעה כלל של האדם העובר על כך, זאת לעומת קרבן אשר בא על חטא (חטאת, אשם וכדו'), אז האדם מודע לכך שאמנם ביצע עבירה, ובעקבות כך מביא את הקרבן - לכן מסתפקת הגמרא בשאלה זו. 
מסבירה הגמרא את צדדי הספק: 
מצד אחד: מי אמרינן מידי דהוה אחטאת, מה חטאת דקודם הפרשה - אין, דלאחר הפרשה - לא, אף הכא נמי דקודם הפרשה אין, לאחר הפרשה לא. 
האם נשווה את קרבן עולה לקרבן חטאת, וכשם שקרבן חטאת מכפר רק על העבירות שעברו לפני שהפרישו את הקרבן (נלמד מפסוק), כך גם קרבן עולה, ועל חטאים שחטא לאחר ההפרשה קרבן עולה אינו מכפר. 
ומצד שני: לא דמיא לחטאת, דחטאת על כל חטא וחטא בעי לאיתויי חדא חטאת, והכא - כיון דאיכא כמה עשה גביה מכפרא אעשה, דלאחר הפרשה נמי מכפרא.
יש צד המלמד כי עולה שונה מחטאת. שהרי קרבן חטאת יש להביא על כל חטא קרבן בפני עצמו, לעומתו, קרבן עולה יכול לכפר על כמה "ביטולים" של מצוות עשה. ואולי בגלל כך, קרבן עולה יוכל לכפר גם על מעשה אשר בוצע לאחר ההפרשה. 
הגמרא דנה בסוגיא זו בכל המשך הדף ואף עוברת לדף ז' אך לא פושטת את הבעיה. 
 

מהו המסר?

הספק המתואר לעיל כאמור לא נפשט, אך נוכל ללמוד מסר מעצם השאלה. האם הפרשת הקרבן מהווה חלק בלתי נפרד מן הקרבן, ולכן לא נוכל ''להכניס'' מעשים שנעשו לאחר מכן לתכולת הקרבן.
הפרשת הקרבן מהווה בעצם את השלב המעשי הראשון של הקרבת הקרבן. שלב המעבר מתכנון, חשיבה והחלטה תיאורטית, לשלב ביצוע המעשים. תחילה אדם מכיר בחטאו, מודע למעשה ולאחר מכן מבקש לנקות את עצמו מן ''הלכלוך'' שגרם לעצמו. ניקוי זה מורכב מכמה שלבים, הראשון שבהם הוא הפרשת הקרבן. בשלב זה מייחדים בהמה או עוף לקרבן, ולאחר מכן ממשיכים בשלבים הנוספים של הקרבן: הבאתו למקדש, ייחודו לכהן מסוים, שחיטתו ולאחר מכן כל שלבי הקרבת הקרבן, כל אחד להלכותיו ופרטותיו. ניתן אולי לומר כי כוונת הגמרא בשאלתה, האם השלב של ההפרשה, עוד לפני הביצוע המעשי, מהווה שלב ''חשוב'' עד כדי כך שהוא ''סוגר'' את התכולה של הקרבן.
בחינוך ילדינו נשאף ''לדחוף'' לכמה שיותר ''הפרשות'' המהוות את הדרבן הגדול ביותר להמשך עשייה. יש לא מעט אנשים אשר ''תקועים'' בשלב ''ההפרשה''. גם אחרי שהחליטו כבר לעשות (שגם הוא שלב ''בעייתי'' אצל חלק מן האנשים). המעבר משלב ההחלטה לשלב הביצוע מהווה ''מכשול'' וקשה ליישום. אנו נדחוף אותם, נעודד וננחה אותם ''להפריש''. להתחיל בעשייה, להיכנס ''לעולם המעשה'' ולאחר מכן, הדברים בדרך כלל זורמים הרבה יותר טוב.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר