הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"אלא אי איתמר הכי איתמר"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים ט ע"ב

אמר רב משמיה דמבוג: חטאת ששחטה לשום חטאת נחשון - כשירה, דאמר קרא: +ויקרא ו+ זאת תורת החטאת, תורה אחת לכל החטאות.
יתיב רבא וקאמר לה להא שמעתא.
איתיביה רב משרשיא לרבא, רבי שמעון אומר: כל המנחות שנקמצו שלא לשמן - כשירות ועלו לבעלים לשום חובה, לפי שאין המנחות דומות לזבחים, שהקומץ מחבת לשם מרחשת - מעשיה מוכיחין עליה שהיא מחבת, חריבה לשם בלולה - מעשיה מוכיחין שהיא חריבה, אבל בזבחים אינו כן, שחיטה אחת לכולן, קבלה אחת לכולן, זריקה אחת לכולן; טעמא דמעשיה מוכיחין, הא אין מעשיה מוכיחין לא, אמאי? לימא: +ויקרא ו+ זאת תורת המנחה, תורה אחת לכל המנחות!
אלא אי איתמר הכי איתמר, אמר רב משמיה דמבוג: חטאת ששחטה על מנת שיתכפר בה נחשון - כשירה, אין כפרה למתים.

1.
בעקבות קושיית רב משרשיא הגמרא מביאה את דברי רב באופן שונה [ואולי אפילו הפוך]

2.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל יג:

" אלא אי איתמר הכי איתמר, לא שייך לומר אלא היכא דאקשו על מימריה דאמורא שלא בפניו
אבל כד אקשו ליה לאמורא גופיה פנים אל פנים אז לא שייך לומר הכי ...."

לפי דבריו משמע, שאם הקושיה היתה על רב עצמו הרי שלא היו משתמשים בביטוי זה, אבל הקושיה היתה על רבא, ולכן מתאים הנוסח "אלא אי איתמר..."

2.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רפד:

... ומצינו עוד כה"ג גבי אלא אי איתמר הכי איתמר דמחליף דבר בהפכו בפ"ג דתמורה דף כ' ב' ובשבת דף ע"ו א' ובעירובין דף פ"ט א' ובנדה דף כ"ד א' ואיפכא איתמר ע"ש

לומדים מדבריו, שביטוי זה מתאים כשמביאים דברים הפוכים בשם אותו אמורא, ומתאים לסוגייתנו.

2.1
ביטוי זה מופיע בסוגייה פעם נוספת.