הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רב ותלמיד    

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

הוריות ג ע"ב

 מתני'. הורו ב"ד, וידעו שטעו וחזרו בהן, בין שהביאו כפרתן ובין שלא הביאו כפרתן, והלך ועשה על פיהן –
ר' שמעון פוטר, ור' אלעזר אומר: ספק. איזהו ספק? ישב לו בתוך ביתו - חייב, הלך לו למדינת הים - פטור.
אמר רבי עקיבא: מודה אני בזה, שהוא קרוב לפטור מן החובה.
אמר לו בן עזאי: מאי שנא זה מן היושב בביתו? שהיושב בביתו אפשר היה לו שישמע, וזה לא היה לו אפשר שישמע

1.
במשנה יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי שמעון, ובברייתא נוספו למחלוקת גם רבי מאיר וסומכוס.

2.
במשנתנו רבי עקיבא אמר "מודה אני בזה..." משמע שהוא מעיר לדברי רבי אלעזר שהיה תלמידו.
והמשנה מוסיפה את דברי בן עזאי לרבי עקיבא.

2.1
הערה: הביטוי "מודה אני בזה" - מופע יחידאי בש"ס. אמנם מובא גם במסכת נגעים - מופע אחד, וגם בתוספתא בבא בתרא - מופע אחד. תמיד לגבי רבי עקיבא [יש גם בירושלמי ושם "רבי עקיבה"]

3.
תוספות הרא"ש מסכת הוריות דף ג עמוד ב:

מתני' הורו ב"ד וידעו שטעו וכו' עד ר"ש פוטר רבי אלעזר אומר ספק. ע"כ ר' אלעזר גרסינן דהוא בר פלוגתיה דר"ש ובגמ' נחלקו נמי בברייתא ר"ש ור"מ ורבי אלעזר וסומכוס,
ותימה היכי קתני אמר ר' עקיבא מודה אני בזה וכי ר"ע על דברי תלמידו אמר מודה אני בזה.

לדעת התוס' רב לא יכול "להודות" לדברי תלמידו. [כאילו הרב חולק על התלמיד בדין מסויים אולם בדין אחר הוא "מודה" לו].

4.
אפשרויות שונות להסבר: [ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד כג–כד]

4.1
הביטוי "מודה אני בזה" מתייחס למקרה אחר, שהלך למדינת הים, וחולק רק על בן עזאי.

4.2
יש שינוי גירסא: "מורה" במקום "מודה". כלומר, רבי עקיבא לא דן עם תלמידיו אלא מכריע.

4.3
אם הדיון היה בין רבי שמעון ורבי אלעזר ורבי עקיבא מחלוקת הרי שרבי עקיבא היה צריך להופיע במשנה לפני תלמידיו. ולכן אומרים, ששני תלמידיו דנו וחלקו ביניהם, ואחר כך באו לפני רבי עקיבא ואמר להן "מודה אני" [מתאים יותר גם כאן "מורה אני"]

4.4
יש לפעמים שבאמת הרב מגיב על דברי תלמידו.

4.5
כוונת המשנה לומר שמחלוקת של רבי שמעון ורבי אלעזר תלויה במחלוקת קדומה יותר בין רבי עקיבא ובן עזאי. והלשון "מודה" לא כמשמעותה, אלא מלשון "מלמד", שרבי עקיבא חולק על בן עזאי.

4.6
יש שינוי גירסא: "רבי אליעזר" במקום "רבי אלעזר". ורבי אליעזר היה רבו של רבי עקיבא, ופעמים רבות נחלקו ביניהם.
ומכיון שבדרך כלל הם חלוקים, לכן כאן אמר רבי עקיבא שהוא מודה לרבי אליעזר [שהיה רבו].

4.7
ודברי רבי אליעזר הובאו אחרי דברי רבי שמעון [למרות שרבי אליעזר היה רבו של רבי עקיבא שהיה רבו של רבי שמעון, והיה ראוי שדברי רבי אליעזר יובאו לפני דברי רבי שמעון] מפני שהמשנה מבארת את דבריו, וכן מפני שרבי עקיבא הודה לו.

4.8
רבי שמעון בדרך כלל הוא "רשב"י" – תלמידו של רבי עקיבא. אולם כאן ניתן לומר שהוא רבי שמעון בן נתנאל, שהיה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי, ולכן דברי רבי שמעון מובאים לפני דברי רבי עקיבא.