הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבא מובא לפני אביי    

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה עו ע"א

א"ל: עמרם ברי, מה ענין קדשים אצל גיעולי עובדי כוכבים? הכא היתירא בלע, התם איסורא בלע.
אמר רבא: סוף סוף כי קא פליט - איסורא קא פליט!
אלא אמר רבא: מאי הגעלה? נמי שטיפה ומריקה.
א"ל אביי: מי דמי? מריקה ושטיפה בצונן, הגעלה בחמין!
אלא אמר אביי: +איוב לו+ יגיד עליו רעו, תנא הכא ליבון והוא הדין להגעלה, תנא התם הגעלה וה"ה לליבון.
א"ל רבא: אי הכי, לתנינהו לכולהו בחדא, וליתני חדא באידך אחריתי, ולימא: יגיד עליו רעו!
אלא אמר רבא: קדשים היינו טעמייהו, כדרב נחמן אמר רבה בר אבוה, דאמר: כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו.

1.
לגבי שני המופעים הראשונים של "רבא" יש גירסא שונה - "רבה".

1.1
יש אומרים ["שוטנשטיין"] מפני שתוס' בזבחים מצטט מסוגייתנו "רבה".

2.
אבל אפשר לומר שהנימוק לשינוי גירסא הוא, שלא מקובל שרבא מופיע לפני אביי אבל רבה כן מופיע לפני אביי.

3.
אפשר ליישב גם את הגירסא של "רבא". אביי מובא בש"ס לפני רבא רק כאשר הגמרא מביאה את דעותיהם מבלי שהם דנים יחדיו וביניהם.
אבל בסוגייתנו רבא תרץ קושיה ואביי מקשה עליו. לא שייך היה להקדים כאן את דברי אביי לדברי רבא.

4.
ולפי מי שקובע שיש לשנות את הגירסא יש לומר, שכעיקרון אפשר היה להקדים את דברי אביי - תרוץ לקושיה - לפני רבא, ואז רבא היה מקשה עליו ואומר את תרוצו הראשון ואביי היה חוזר ומקשה עליו.