סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

מגדלור / רפי זברגר

עבודה זרה עד ע''א

 

הקדמה


אנו ממשיכים לעסוק בדיני תערובות. המשנה בדף הקודם עסקה בתערובות הנבללות זו בזו, הנקראות בפי חכמים ''לח בלח'', והמשנה בראשית הדף שלנו עוסקת בתערובות אשר כל מרכיב נשאר כמות שהוא ולא נבלל ברעהו. בלשון ימינו נגדיר ונאמר כי המשנה הקודמת עוסקת בתרכובת, לעומת משנתנו העוסקת בתערובת. 
 

הנושא

אלו אסורין ואוסרין בכל שהו, יין נסך ועבודת כוכבים ועורות לבובין ושור הנסקל ועגלה ערופה וציפורי מצורע ושער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב ושעיר המשתלח וחולין שנשחטו בעזרה - הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהוא:
תערובת מסוג המצוין במשנתנו אוסרת בכל שהוא. כלומר, אין הדין כמו שלמדנו במשנה הקודמת בתרכובת של מין בשאינו מינו, האוסר ''בנותן טעם'', וחז''ל שיערו דין זה באחד בשישים, כפי שהסברנו במאמרנו הקודם, אלא דין תרכובת דומה לדין תערובת מין בשאינו מינו שלמדנו במשנה הקודמת, גם שם פסקנו כי אוסר במשהו. 
לפי רוב השיטות החוט המקשר בין כל המקרים במשנה הוא כולם אסורים באיסור הנאה, והינם ''דברים חשובים'' שאינם בטלים (בלשון חכמים: דבר שבמניין – סופרים אותו כדבר חשוב). אם יש את שני המרכיבים הללו, אזי לא משנה היחס בין מרכיב האיסור למרכיב ההיתר, אפילו אם יש מעט מאוד איסור, לעומת הרבה מאוד היתר (בלשון חכמים: אפילו אחד באלף) אינו בטל וכל התערובת נאסרת. נפרט את המקרים המוזכרים במשנה:
1. יין נסך – מדובר בחבית של יין נסך אשר התערבבה בחביות רבות של היתר, חבית זו אוסרת את כל החביות. 
2. עבודת כוכבים – צורה של עבודת כוכבים שעבדו אותה לעבודת כוכבים שהתערבבה בצורות רבות של היתר. 
3. עורות לבובים (מלשון לב) – היה מנהג של עבודת כוכבים לקחת את לב הבהמה ולעובדה לעבודת כוכבים. בהמה זו, כולל העור שלה נאסרת כתקרובת עבודת כוכבים. אם עור ''חשוב'' זה התערבב עם עורות היתר – כולם נאסרו. 
4. שור הנסקל – שור אשר הרג בן אדם, או רבע אותו חייב סקילה. אם שור זה התערבב עם שוורים מותרים – כולם אסורים. 
5. עגלה ערופה – למדנו בסוף פרשת שופטים, שכאשר מצאו הרוג בין שני ערים, ולא ידוע מי הרגו, לוקחים עגלה לנחל, עורפים אותה וזקני המקומות הנ''ל אומרים: ''ידינו לא שפכו את הדם הזה''. אם עגלה שייחודה להיות עגלה ערופה התערבבה עם עגלות אחרות – כולן נאסרות. 
6. ציפורי מצורע – מצורע הנטהר מצרעתו, מביא שתי ציפורים, אחת נשחטת ואחת נשלחת אל מחוץ לעיר. יש מחלוקת בגמרא לגבי הדין במשנה שלנו, האם מדובר באחת משתי הציפורים הנ''ל, או רק בציפור השחוטה. בכל אופן, אם ציפור אסורה זו (כל אחד לפי שיטתו) התערבבה עם ציפורים אחרות – כולן נאסרות. 
7. שער נזיר – את שער הנזיר הנטהר, גוזזים ושורפים מתחת לקרבן השלמים שנזיר מקריב עם טהרתו. 
אם אגודת שער ''חשוב'' זה התערבב עם אגודות שער מותרות – כל האגודות נאסרות. 
8. פטר חמור – מצווה לפדות חמור בכור זכר בשה. אם בעל החמור אינו עושה כך, מצווה לערוף את ראש החמור. 
אם התערב פטר חמור שלא נפדה עם חמורים אחרים, הרי כולם נאסרים כשם שפטר חמור אסור בהנאה (יש החולקים לגבי איסור הנאתה של פטר חמור, אך משנתנו סוברת כדעה האוסרת את החמור בהנאה).
9. בשר בחלב – בשר התבשל עם חלב, הריהו אסור באכילה ובהנאה. אם חתיכה כזו של בשר אסורה התערבבה אפילו עם חתיכות רבות של בשר כשר, כולן אסורות. 
10. שעיר משתלח – שעיר זה הינו אחד משני שעירי יום כיפור, אשר נזרק מצוק גבוה כדי לכפר על עוונות עם ישראל. 
אם שעיר זה התערבב עם שעירים אחרים כשרים – כולם אסורים. 
11. חולין שנשחטו בעזרה – כידוע, אסור לשחוט בהמה שאינה מיועדת לעבודת המקדש בתוככי המקדש. אם אמנם נשחטה בהמה שם – הרי היא אסורה בהנאה ואוסרת את כל הבהמות שהתערבבו עמה יחדיו. 
 

מהו המסר?

למדנו היום דין תערובת של איסור הנאה "חשוב". הזכרנו כי החשיבות שלה מבוטאת ע''י חכמים כ"דבר שבמניין". כלומר מונים את מרכיב האיסור, ואינו בטל מחמת חשיבותו, אזי הוא מהווה מרכיב בתערובת, ולכן אוסר את כל התערובת. 
עיקרון זה מלמד אותנו כי אם יש מרכיב חשוב, מרכיב שניתן לומר גם בלשון חכמים וגם בלשוננו ש''סופרים אותו'' אזי הוא אינו יכול להתערבב עם מרכיבים אחרים, ונשאר בחשיבותו גם אם יש כנגדו אלף מרכיבים אחרים מותרים. 
ניתן ללמוד מכך מסר חינוכי וערכי מאוד מעניין. כמו מרכיב חשוב שאינו בטל, כך ניתן גם לומר כי אדם העומד על שלו, בעל דעות נחרצות, שאינו מבטל את דעותיו בפני אחרים, מוכן להסביר, לשכנע אחרים בדעתו, אדם כזה אינו ''בטל'' בין אנשים אחרים, אלא מהווה דמות משפיעה גם אם יש מסביבה אנשים רבים אחרים. אדם כזה מהווה מגדלור אשר מאיר למרחוק, אינו נבלע בין אנשים אחרים, אלא מהווה דמות מפתח שאינה בטלה לעולם.
יהי רצון שנהיה אנחנו וצאצאנו אנשים היודעים נכוחה את מקומנו, מוכנים בעל עת להילחם ולשכנע אנשים אחרים בדרכנו, ובכך נהווה מגדלור המאיר למרחוק, ולא ''ניבלע'' אף פעם בהמון. 
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        

המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר