הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרשב"ג במשנתנו    

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה עד ע"א

גמ'. אמר רב: הלכה כרשב"ג חבית בחביות, אבל לא יין ביין;
ושמואל אמר: אפי' יין ביין.
וכן אמר רבב"ח א"ר יוחנן: אפי' יין ביין.
וכן א"ר שמואל בר נתן א"ר חנינא: אפי' יין ביין.
וכן א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה: אפי' יין ביין.
א"ר נחמן, הלכה למעשה: יי"נ - יין ביין אסור, חבית בחבית מותר,
סתם יין - אפי' יין ביין מותר.

1.
הגמרא מביאה רשימת אמוראים שפסקו במשנה הלכה כרשב"ג.

2.
נשאלת השאלה הרי כלל הוא ש"הלכה כרשב"ג במשנתנו", [ההלכה כרשב"ג במשנה - לא רק נגד תנא אחר שהוזכר בשמו, אלא גם כנגד "תנא קמא" או "סתם משנה" – יד מלאכי כלל קע.] אם כן מה הם באים לחדש?

3.
אלא, לכאורה, ההסבר פשוט. כל אחד מהאמוראים הנ"ל הדגיש את פרטי ההלכה כרשב"ג, במילים אחרות: ניתן לצמצם את ה"הלכה כרשב"ג" רק לגבי חביות [כדינו של רב].

4.
רב נחמן בסופו של דבר פוסק, כעיקרון, כהסברו של רב בכלל של רשב"ג במשנה.

5.
הכלל הוא שהלכה כרב באיסורים [כשחולק על שמואל – כבסוגייתנו], ולכן ההלכה היא כרב, ולכן רב נחמן פסק כרב. וזה נכון רק אם נאמר, שהכלל של "הלכה כרב באיסורים" כולל לא רק כשאמר דין מחודש מעצמו, אלא גם אם הוא מפרש את דברי התנא – רשב"ג.

6.
מצד שני הרי רבי יוחנן חולק וסובר כשמואל וחולק על רב, והכלל הוא "רבי יוחנן ורב – הלכה כרבי יוחנן"

6.1
הערה: אולי הכלל הכללי שהלכה כרבי יוחנן נגד רב תקף רק כשרבי יוחנן עצמו אמר את ההלכה ולא כשתלמידו אמר את ההלכה בשמו.

7.
ואולי לכן היה רב נחמן צריך לפסוק למעשה ובמפורש כרב ולא כרבי יוחנן:
וגם: ב"יין נסך" רב נחמן פסק כרב וב"סתם יין" – כשמואל ורבי יוחנן.