סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

קיימא לן הכי    

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה עב ע"א

 

א"ל רבינא לרב אשי: ת"ש, דאמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן: בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה, ולא ניתן להישבון; ואי אמרת משיכה בעובד כוכבים אינה קונה, אמאי נהרג? משום דצעריה לישראל,
ומאי לא ניתן להישבון? דאינו בתורת הישבון. אי הכי, אימא סיפא: בא חבירו ונטלה ממנו - נהרג עליה; בשלמא רישא - משום דצעריה לישראל, אלא סיפא - מאי עביד?
אלא ש"מ: משיכה בעובד כוכבים קונה, ש"מ 

1.
רבינא מקשה לרב אשי ומוכיח מדברי רבי יוחנן שמשיכה קונה בגוי.

2.
חידושי הרמב"ן מסכת עבודה זרה דף עא עמוד א :

הא דאמר אמימר משיכה בגוי קונה. אוקימנא במסכת בכורות דף י"ג ב') כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות אבל משיכה לא קניא ודריש הכי לעמיתך בכסף הא לגוי במשיכה, ומשמע דלדידהו משיכה בגוי קונה ולא מעות, דליכא למימר לעמיתך בכסף הא לגוי אף במשיכה, כדאקשינן התם בבכורות לריש לקיש אימא אי בהא אי בהא ומהדרינן דומיא דעמיתך מה עמיתך בחדא אף גוי בחדא, הלכך לר' יוחנן נמי דומיא דעמיתך הוא מה עמיתך בחדא אף גוי בחדא דהיינו משיכה אבל מעות לא קנו להו במטלטלין.
ורב אשי דאמר משיכה בגוי (איכא) [אינה] קונה כריש לקיש [דאמר דמשיכה קונה בישראל, והלכך מדלעמיתך במשיכה הא לגוי במעות. והכי שמעינן ליה לר"ל] התם בבכורות דמעות בגוי קונות דאמר התם גוי שנתן מעות לישראל בבהמתו כדיניהם אע"פ שלא משך קנה.

עד כאן הרמב"ן מביא את הדברים של תוס' מהעמוד הקודם.

3.

ואי קשיא דהא אמר ליה רבינא לרב אשי לקמן בשמעתין תא שמע מדר' יוחנן, יש לומר דהכי קאמר ליה תא שמע ממילתא דקיימא לן (ד)הכי, דההיא דר' חייא בר אבא הלכה [היא].

מסביר ב"מתיבתא", עמוד ב, הערה כב: כוונת שאלת הרמב"ן היא: כיצד הגמרא מקשה מרבי יוחנן על רב אשי, הרי ברור שרב אשי פסק כריש לקיש ואמימר פסק כרבי יוחנן.

3.1
מתרץ הרמב"ן: הלכה זו בשם רבי יוחנן היא "הלכה מוסכמת" - "דקיימא לן הכי" - ומקובלת על הכל ולכן ניתן להקשות ממנה. ההלכה המוסכמת היא מה שמובא כאן ב"תא שמע", שבן נח נהרג על פחות מ"שוה פרוטה" וכו'.

4.
נמצא, שאנו יכולים להסיק מדברי הרמב"ן הללו אולי פתרון יסודי לשאלה הגדולה: מדוע פתיחה לדברי אמוראים היא בביטוי "תא שמע"?
היסוד הנלמד הוא: "תא שמע" הוא פתיחה לדין ידוע ומוסכם על הכל, ולכן ניתן להקשות ממנו ולהביא ראיה ממנו.

5.
בעקבות ה"תא שמע" לעיל הגמרא הגיעה למסקנת ההלכה "אלא ש"מ: משיכה בעובד כוכבים קונה, ש"מ".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר