סקר
אני גולש בפורטל הדף היומי:






 

לא לעולם חוסן / רפי זברגר

עבודה זרה סה ע''ב

 

הקדמה

למדנו במשנה בעמוד ב' על יין נסך שנפל על דברים אחרים, מה דינם: יין נסך שנפל על גבי ענבים - ידיחן והן מותרות, ואם היו מבוקעות – אסורות. נפל על גבי תאנים או על גבי תמרים אם יש בהן בנותן טעם אסור.
אם יין נסך נפל על פירות שאין בהם סדקים כמו ענבים שלימות, יש לשטוף את הענבים וניתן לאוכלם, כיוון שהיין לא חדר לתוך הענבים. אבל אם הענבים היו מבוקעות, כך שהיין חדר לתוך הענבים ואין אפשרות להסיר ע''י שטיפה – הן נאסרות. 
ממשיכה המשנה ודנה ביין נסך אשר נפל על תאנים שהן רכות והיין נבלע בהם, או בתמרים שיש בהם קמטים והיין חודר לתוכן, אז דנים אם יש ביין נסך ''נותן טעם'' (מרגישים את הטעם של היין, או שהיחס בין היין לענבים קטן מאחד לשישים) בתאנים או בתמרים – אסור, ואם היחס קטן יותר ואין טעם היין מורגש בפירות – מותר. 
 

הנושא

הגמרא מביאה מקרה הדומה לדין של המשנה: ההוא כרי דחיטי דנפל עליה חביתא דיין נסך שרייה רבא לזבוניה לעובדי כוכבים. נפל יין נסך מתוך חבית על ערימה של חיטים, ורבא התיר למכור את החיטים לעובדי כוכבים. 
מתוך פסיקתו של רבא אנו למדים שני דברים:
1. רבא פסק שהיין נבלע בחיטים, ולכן דינם כמו יין נסך שאסור
2. למרות שיין נסך אסור אף בהנאה, פסק רבא כי מותר למכור את החיטים לגוי וליהנות מהן. הגמרא מסבירה בהמשך כי מותר למוכרן במחיר החיטים בלבד, ללא מחיר היין, וכך אינו נהנה מיין נסך. 
לקראת סוף הדף שואלת הגמרא על דינו של רבא מתוך הדין שלמדנו במשנה: 
יין נסך שנפל על גבי ענבים ידיחן והן מותרות ואם היו מבוקעות אסורות.
ומדייקת הגמרא: מבוקעות – אין, שאין מבוקעות – לא. והחיטים במקרה של רבא דומות לענבים שאינם מבוקעות, אם כן, מדוע רבא אוסר לאכול את החיטים, הרי היין לא חדר לתוכם?
עונה רב פפא: שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין. חיטים שונות מענבים, כיוון שיש בהם ''ציר'' המהווה מעין סדק, ולכן דינם כמו ענבים מבוקעות אשר אסורות. 
מסיק הרשב''א מגמרא זו: אם יין נפל על עדשים או שעורים, שאין להם סדקים, אזי אינם נאסרים, ניתן לשטוף את היין ולאכול אותם. אבל מוסיף הרשב''א: כל זה רק אם היין נשאר לזמן קצר, אבל אם היין נשאר על העדשים או על השעורים לזמן מרובה – הם נאסרים, כיוון שאז הם נבלעים. 
 

מהו המסר?

דינו של הרשב''א חשף אותנו לתופעה מעניינת. למרות שהיין אינו נבלע בתוך עדשים או שעורים כיוון שאין להם סדקים, אבל אם היין נשאר זמן רב עליהם – בכל אופן חודר פנימה ואוסרם.
ניתן להסיק מתופעה מדעית זו, מסר מעניין לחיים. היין נסך מסמל את ה''דבר הרע'' שמנסה לחדור לתוך ''הדבר הטוב'' (עדשים או שעורים). אמרנו שאין לעדשים ולשעורים בקעים המאפשרים ליין לחדור פנימה, אבל אם ''הדבר הרע'' מנסה ומנסה לחדור, לאחר זמן רב הוא יצליח לחדור ויאסור את ''הדבר הטוב''.
מכאן, שגם אם אנו חשים ''בטוחים'' ו''חסינים'' מול השפעות לא טובות, לאחר זמן מה, לא נוכל לעמוד בפני ''הדבר הרע'' והוא יצליח לחדור אלינו. מסקנה: יש להיזהר ולהישמר מ''דברים רעים'', לא להיות בחברתם ובסביבתם, גם אם אנו חשים בתחילה בטוחים ושמורים - כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן (משלי כ''ז, כ''ד). ולכן, אנו מתפללים כל בקר: הרחיקנו מאדם רע ומחבר רע, ודבקנו ביצר הטוב ובמעשים טובים!


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר