שלב המעבר / רפי זברגר

עבודה זרה סד ע''ב - סה ע''א

הקדמה

למדנו מספר פעמים במסכת כי ניתן לבטל עבודה זרה, ואז מופקע ממנה שם עבודה זרה. נקבע כי רק עובד כוכבים יכול לבטל עבודה זרה, גם שלו וגם של חברו עובד כוכבים כמוהו, אך ישראל אינו יכול לבטל עבודה זרה לא שלו ולא של חברו. בדף שלנו דנה הגמרא במקרה ביניים, אשר אדם אינו מוגדר כגוי, אך גם כיהודי אינו מוגדר. 
הדור יתבו וקמיבעיא להו: גר תושב מהו שיבטל עבודת כוכבים?
למדנו בדף הקודם על שלושה חכמים שישבו יחדיו: רב נחמן, עולא ואבימי בן פפי, כאשר הצטרף אליהם רבי חייא בן אמי, ודנו בסוגיות המסכת, עתה שאלו שאלה לגבי ביטול עבודה זרה של גר תושב, האם יכול או שמא לא. צדדי הספק: 
דפלח – מבטיל, דלא פלח - לא מבטיל, או דלמא כל דבר מיניה - מבטיל והאי בר מיניה הוא.
האם רק אדם העובד עבודה זרה יכול לבטלה, ושאינו עובד אינו יכול לבטלה, וגר תושב כבר אינו עובד עבודה זרה ולכן לא יוכל לבטל, או שמא נאמר, כל גוי יכול לבטל, וגר תושב עדיין מוגדר כגוי. 
רב נחמן, אחד מהחכמים מאותם אמר: מסתברא: דפלח - מבטיל דלא פלח - לא מבטיל. מסתבר לומר, כאפשרות הראשונה, שרק מי שעובד בפועל עבודה זרה יכול לבטל, ולכן גר תושב אינו יכול לבטל. 
 

הנושא

הגמרא מקשה על רב נחמן מספר קושיות מברייתות שונות, וכלן מתורצות ע''י רב נחמן. באחד הקושיות מצטטים ברייתא המגדירה גר תושב: איזהו גר תושב? כל שקיבל עליו בפני ג' חברים שלא לעבוד עבודת כוכבים דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: כל שקיבל עליו שבע מצות שקבלו עליהם בני נח. אחרים אומרים: אלו לא באו לכלל גר תושב, אלא איזהו גר תושב? זה גר אוכל נבילות שקבל עליו לקיים כל מצות האמורות בתורה חוץ מאיסור נבילות.
ישנן שלוש דעות בברייתא מיהו גר תושב?
1. רבי מאיר: שקיבל על עצמו שלא לעבוד עבודה זרה
2. חכמים: שקיבל על עצמו שבע מצוות בני נוח (דינים, ברכת ה' (איסור לגדף), עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, גזל ואבר מן החי).
3. אחרים: קיבל על עצמו לשמור את כל מצוות התורה חוץ מאיסור נבלות. 
בתחילת דף ס''ה מצוטטים דברי רבה בן בנו של חנה, בשם רבי יוחנן: גר תושב שעברו עליו שנים עשר חודש ולא מל, הוא כמין שבעובדי כוכבים.
הגמרא בהמשך מסבירה כי מדובר במקרה שקיבל על עצמו למול ולא מל, אבל אם לא קיבל על עצמו למול, ממשיך להיות גר תושב גם אחרי שנים עשר חודש. 
בהמשך הברייתא (לעיל), מבארת מהם הדינים החלים על גר תושב: 
מייחדין אצלו יין, ואין מפקידין אצלו יין ואפי' בעיר שרובה ישראל, אבל מייחדין אצלו יין ואפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים. ... יינו כשמנו. ולשאר כל דבר הרי הוא כעובד כוכבים. רבן שמעון אומר יינו יין נסך ואמרי לה מותר בשתיה.
1. מותר להשאיר יין אצל גר תושב לזמן מוגבל (בלשון הברייתא: מייחדין), אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים. 
2. אסור להפקיד יין בביתו של גר תושב לזמן מרובה, גם בעיר שרוב תושביה יהודים. 
3. לגבי יין של גר תושב יש שלוש דעות:
a. יינו כשמנו – מותר בהנאה ואסור באכילה. 
b. רבן שמעון לדעה אחת – נחשב כיין נסך ואסור בהנאה.
c. רבן שמעון לדעה שניה – מותר אפילו בשתיה. 
4. לגבי שאר נושאים – גר תושב נחשב כמו עובד כוכבים. 
אנו רואים שישנה מחלוקת מיהו גר תושב, בכל מקרה מדובר ''בשלב ביניים בין גוי ליהודי''. בשלב זה יכול לקבל על עצמו להיות יהודי, ואז חייב למול תוך שנים עשר חודש. 
אנו רואים כי גם מתייחסים אליו מבחינה הלכתית כמו ''שלב ביניים'': חלק מהנושאים הוא כבר נחשב ליהודי, ולחלק אחר עדיין גוי. כמו כן אנו רואים מגוון דעות ומחלוקות כיצד להחשיב את יינו, האם נחשב כיין נסך כמו גוי, או לגמרי יין כשר כיהודי כשר, או שלב ביניים שבו נאסר בשתיה אך מותר בהנאה. 
 

מהו המסר?

שלב מעבר בין מעמד אחד למעמד שונה, הוא שלב מאוד ''בעייתי''. השאלות הרבות המתעוררות לגבי התייחסות לשלב זה הן רבות, וכאמור אין אחדות דעים כיצד להתייחס אליו.
אנו לומדים מכאן שכל שינוי שאדם מבצע במעמדו ואישיותו הינו שלב קשה, מחייב התמודדות לא פשוטה עם המון מצבים חדשים, היוצרים קושי פיזי ונפשי לאדם המבצע את השינוי. עובדה זו מחייבת את הסובבים אותו, להתייחס בכובד ראש, בהבנה והכלה רבה לקשייו ולבעיותיו, ולנסות עד כמה לעזור ולסייע במשימה שאינה פשוטה כלל ועיקר.
כך גם אנו צריכים להתייחס לכל בקשה או תביעה שלנו או של אחרים מילדינו, לשינוי הרגלים, לשינוי בביצוע פעולות מסוימות, לשינוי נורמה וכדו', ומחייבת גם אותנו, ההורים והסביבה התומכת, לתת כתף, לתמוך ולעודד.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]