הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"יתיב רב..."
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
עבודה זרה סג ע"ב
יתיב רב נחמן ועולא ואבימי בר פפי ויתיב רבי חייא בר אמי גבייהו,
ויתבי
וקא מיבעיא להו: שכרו לשבור ביין נסך, מהו?
מי אמרינן: כיון דרוצה בקיומו אסור,
או דלמא כל למעוטי תיפלה שפיר דמי?
אר"נ: ישבור ותבא עליו ברכה.
1.
תוספות מסכת עבודה זרה דף סג עמוד ב
ויתיב רב חייא בר אמי גבייהו - ר"ת היה מדקדק שבכל מקום שהוא אומר ויתיב פלוני גבייהו מזכירו כן לפי שהוא הורה להם דבר חדוש
אומר תוס' שהביטוי "ויתיב פלוני גבייהו", כלומר שאמורא מסויים ישב "גבייהו", והוא לא מוזכר ברשימה הראשונה של "יתיב...", הכוונה היא, שאותו אמורא, ש"יתיב גבייהו", אמר לחכמי הקבוצה דבר חידוש.
2.
מקשה תוס':
וכאן לא דבר רב חייא בר אמי קמייהו אלא רב נחמן שהשיב להם
בניגוד לכלל בסעיף 1 הרי בסוגייתנו האמורא שעליו נאמר "ויתיב" - רבי חייא בר אמי - לא מחדש דין!
3.
מיישב תוס':
ואומר כי זה המעשה היה עם אותו דכתובות (דף נג.) אמר להו רב חייא בר אמי תנינא אשתו ארוסה וכו' ועל אותו דבר הוזכר
והתלמוד קבע הדברים על סדר המסכתות.
"חידושו של רב חייא בר אמי הוא במסכת כתובות, ו"עורך הגמרא" שיבצו כאן, בסוגייתנו.
