הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

קושיה מאמורא על אמורא   

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה סג ע"ב

תרגמה רב חסדא: בחנוני המקיפו, דמשתעבד ליה, דכיון דאורחיה לאקופי - קני ליה דינר גביה. אבל חנוני שאין מקיפו מאי? מותר, אי הכי, אדתני: צאו ואכלו בדינר זה, צאו ושתו בדינר זה, ליפלוג וליתני בדידה: במה דברים אמורים - בחנוני המקיפו דמשתעבד ליה, אבל חנוני שאין מקיפו - מותר! 
ועוד, חנוני שאין מקיפו מי לא משתעבד? 
והאמר רבא: האומר לחבירו תן מנה לפלוני ויקנו כל נכסאי לך - קנה מדין ערב! 
אלא אמר רבא: לא שנא מקיפו ולא שנא שאין מקיפו, אע"ג דמשעבד ליה, כיון דלא מייחד שיעבודיה לא מיתסר.

1.
כיצד הגמרא מקשה מדברי רבא על רב חסדא, הרי אין מקשים מאמורא לאמורא?
כך שואל גם בספר "מנחת יהודה", ונשאר בצ"ע!

2.
בתוס' גורס "רב פפא" במקום "רב חסדא" – ראה ב"מתיבתא", הערה יב - , וזה יותר הגיוני כי אז ברור שמקשים מרבא על רב פפא, כי רבא היה רבו של רב פפא.

3.
יש הסוברים שרבא היה תלמידו של רב חסדא [למרות שרב נחמן היה בדור ביניהם], ולפי זה מובן שהגמרא מקשה מדברי רבא על דברי רב חסדא, שהרי ניתן לומר שרבא נאמן לרבו - רב חסדא, וכנראה שדבריו נאמרו בהסכמת רב חסדא, ולכן יוצא כאילו הגמרא מקשה מדברי רב חסדא עצמו על דבריו שלו עצמו.