הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תא שמע - ציטוט דברי אמורא   

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה סב ע"ב

איבעיא להו: שכרו לסתם יינן, מהו?
מי אמרי': כיון דאיסורא חמור כדיין נסך, שכרו נמי אסור,
או דלמא הואיל וטומאתו קיל, אף שכרו נמי קיל?
תא שמע: דההוא גברא דאגר ארביה לסתם יינן, יהבו ליה חיטי באגרא, אתא לקמיה דרב חסדא, א"ל: זיל קלינהו וקברינהו (בקברי) +מסורת הש"ס: [בי קברי]+ ולימא ליה: בדרינהו! אתו בהו לידי תקלה. וליקלינהו וליבדרינהו! דלמא מזבלי בהו. ולקברינהו בעינייהו! מי לא תנן: אחד אבן שנסקל בה, ואחד עץ שנתלה עליו, ואחד סייף שנהרג בו, ואחד סודר שנחנק בו - כולם נקברים עמו! התם דקא קברי בבי דינא, מוכחא מילתא דהרוגי בית דין נינהו, הכא לא מוכחא מילתא, אימר אינש גנב ואייתי קברא הכא.

1.
הגמרא הציגה "בעיה" ומוכיחה מרב חסדא שגם השכר של "סתם יינם" אסור בהנאה.

2.
הפתיחה להוכחה מרב חסדא היא "תא שמע" וזו תופעה מוזרה, שהרי בדרך כלל "תא שמע" מהווה פתיחה למשנה או לברייתא, ולפעמים גם לפסוקים, ולפעמים גם לדברי אמוראים.

2.1
אולם כאן מדובר בפתיחה ל"סיפור" /ארוע שהובא לפני רב חסדא. הגמרא היתה יכולה לומר "אמר רב חסדא", או "כדרב חסדא..."

3.
הליכות עולם, שער שני סעיף מד:

מצינו תא שמע שאינו לא ממשנה ולא מברייתא אלא ממימרא ....
ומסכים לזה ר' יוסף קארו ב"כללי הגמרא", שם

זאת אומרת, "תא שמע" רגיל הוא פתיחה למשנה/ברייתא אבל לפעמים משמש פתיחה גם לפסוקים ולדברי אמוראים.

3.1
נשאלת השאלה : לשם מה זקוקים לפתיחה זו של "תא שמע"? הרי הגמרא בסוגייתנו היתה יכולה לומר "מדרב חסדא..." או סגנון דומה.

4.
ונראה להסביר [חידוש]: כמעט בכל מקום שישנו "תא שמע" מסוג זה שמצטט אמורא, אפשר לראות שדברי האמורא, למעשה, בנויים על הבנה של משנה או ברייתא.

4.1
ולכן יוצא אפוא, שכל "תא שמע" הוא הסתמכות עקיפה על מקור תנאי! ובסוגייתנו הגמרא מקשה על רב חסדא מברייתא ומיישבת. זאת אומרת, שדברי רב חסדא מסבירים בעקיפין ברייתא.

4.2
וזה יכול להתאים לא רק כשמובאים דברי האמורא באופן של "מימרא", אלא גם - כבסוגייתנו - כשמדובר על "סיפור".

5.
ונראה לי לומר [חידוש] הסבר נוסף: המעשה המוזכר בסוגיה ופסקו של רב חסדא היו ידועים בבתי המדרש, ולכן הגמרא פותחת ב"תא שמע".

6.
הערה: המקור בסוגייתנו מובא כ"מי לא תנן". הביטוי "תנן" מוסב על משנה, אבל המקור המובא בסוגייתנו הוא ברייתא, ולכן משנים את הגירסא ל"מי לא תניא".

6.1
אבל לפי דברינו לעיל בסעיפים 4.1 ואילך ניתן לחדש, שברייתא שמתפרשת על ידי אמורא לצורך הוכחה וסיוע כנראה שהיא ברייתא "חשובה" במעמד של משנה!