לחתוך / רפי זברגר

עבודה זרה ס ע''ב

הקדמה

למדנו במשנה בדף שלנו: נפל לבור ועלה, מדדו בקנה, התיז את הצרעה בקנה, או שהיה מטפיח ע"פ חבית מרותחת, בכל אלו היה מעשה ואמרו ימכר, ורבי שמעון מתיר.
המשנה עוסקת בארבעה מקרים בהם יש מגע של גוי ביין, אך יש סבירות נמוכה שהוא ניסך את היין במגע זה:
1. נפל שלא בכוונה לבור מלא יין ועלה מן הבור.
2. הכניס קנה (מדיד) כדי למדוד את גובה היין, וכך לדעת את הכמות של היין. במקרה זה אמנם ביצע את הפעולה בכוונה, אך לא הייתה כוונה של ניסוך אלא כוונה אחרת לגמרי, וגם לא הייתה נגיעה ישירה ביין (אלא בקנה שנגע ביין).
3. סילק צרעה שהייתה ביין בעזרת קנה. שוב מקרה של מגע לא ישיר ביין, ללא כוונת ניסוך.
4. כאשר היין החמיץ ובפעולה זו הייתה ''רתיחה'' של היין. הגוי שם את ידיו על ''מקום הרתיחה'' ובכך ביקש להפיג את פעולת ההחמצה של היין. כאן אמנם הייתה נגיעה ביין, אך שוב, ללא כוונת ניסוכה. 
אומרת המשנה כי מקרים אלו קרו בפועל, וחכמים באותו זמן התירו למכור את היין אך לא לשתות ממנו (מותר בהנאה). חכמים גזרו על שתייה למרות שאין חשש ניסוך. לדעת רבי שמעון מותר אף לשתות מן היין, כיוון שמדובר ביין של ישראל וכאמור, אין פה כוונת ניסוך. 
 

הנושא

רב אדא בר אהבה התייחס לדברי רבי שמעון במשנה ואומר עליו את הדברים הבאים: 
ינוחו לו לרבי שמעון ברכות על ראשו, כשהוא מתיר - מתיר אפילו בשתיה, וכשהוא אוסר -אוסר אפילו בהנאה.
כדי להבין יותר את המשפט ''ינוחו לו ברכות על ראשו'', נלמד עוד גמרא במסכת ברכות (לג.) המשתמשת באותו מטבע לשון: תני ר' אחא אריכא קמיה דרב חיננא: המבדיל בתפלה משובח יותר ממי שיבדיל על הכוס, ואם הבדיל בזו ובזו ינוחו לו ברכות על ראשו. הגמרא שם שואלת, כיצד ''ינוחו ברכות על ראשו'' לאדם שכבר ברך בתפילה, וחוזר ומברך בהבדלה, והרי זו מוגדרת ''ברכה שאינה צריכה''? ולכן מגיעה הגמרא שם למסקנה: אלא אימא הכי אם הבדיל בזו ולא הבדיל בזו ינוחו לו ברכות על ראשו. אם ''חותכים'' ומברכים ברכה אחת – עליו ''ינוחו ברכות על ראשו''. 
 

מהו המסר?

אנו רואים שישנה ''ברכה על ראשו'' של אדם או רב היודע לחתוך ולפסוק פסק ברור וחד משמעי. רבי שמעון, כשהוא מתיר אזי הוא ''חותך'' ומתיר לגמרי, וגם כשהוא אוסר, הוא ''חותך'' ואוסר לגמרי, כנ''ל לגבי הבדלה במוצאי שבת, אם יש שני מקומות לברך – עדיף ''לחתוך'' ולברך באחת מהן (אמנם להלכה נפסק לא כך, אלא שיש להבדיל בשני המקומות!).
למדנו היום את מעלת ''קבלת החלטה ברורה וחותכת''. ישנם אנשים המתקשים מאוד בקבלת החלטות. כל החלטה, אפילו הקטנה והפעוטה ביותר, מהווה עבורם נטל כבד מנשוא והם מתלבטים ומתלבטים ומתקשים לקבל החלטה. אנשים אלו באמת ''מסכנים'', כי כל חייהם התלבטות אחת גדולה. כל הזמן חיים בספק מה לעשות, ואם כבר מחליטים, אזי חיים בתחושה ''אולי אם הייתי עושה אחרת – היה יותר טוב''. ניתן לומר כי אנשים אלו, העצב והצער התמידי נסוך על פניהם.
אם רק נוכל לייעץ להם את העצה שלמדנו היום: לחתוך, לחתוך ולחתוך. לא משנה אם פעם אחת או יותר קבלנו החלטה שגויה ואינה נכונה, החיים ממשיכים לזרום הלאה, וכל אחד טועה במקום זה או אחר. חשיבות ''זרימת החיים'' הינה גדולה ובעלת משמעות, הגורמת לשלווה ונחת בחיינו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]