סקר
אני גולש בפורטל הדף היומי:






 

הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי

עבודה זרה סה ע"ב

 

בבבלי ע"ז סה, ב נאמר:
"מתני'. יין נסך שנפל ע"ג ענבים - ידיחן והן מותרות, ואם היו מבוקעות - אסורות. נפל ע"ג תאנים או על גבי תמרים, אם יש בהן בנותן טעם - אסור. ומעשה בביתוס בן זונן שהביא גרוגרות בספינה, ונשתברה חבית של יין נסך ונפל על גביהן, ושאל לחכמים והתירום. זה הכלל: כל שבהנאתו בנותן טעם - אסור, כל שאין בהנאתו בנותן טעם - מותר, כגון חומץ שנפל ע"ג גריסין.
מעשה לסתור? חסורי מיחסרא והכי קתני..."


כותב ה "פרי תואר (רבי חיים בן עטר) על שו"ע יו"ד קיט א:
"מילתא דתליא בחילופי נוסחאות, תלינן למימר דברייתא נשתבשה בתלמוד דילן, ונוסחא הנכונה היא מאי דמייתי בירושלמי".

הרב חיים הירשזון בחידושיו על מסכת הוריות בבלי וירושלמי בחלק השני על "תלמודא דבני מערבא" שהיו כאוד המוצל מאש מציין בהקדמתו אות ד:
שהביטוי חסורי מיחסרא המובא מאות פעמים בבלי אינו מופיע אפ' פעם אחת בירושלמי.
הסברו של הרב הירשזון לתופעה הוא שרבי יוחנן ראה את עורכי המשנה, ולכן גם שהיה לו שאלות לא מיהר לשנות את הנוסח, לעומת זאת הבבלי בנקל משנה את הגירסא של המשנה.
ולכן מבאר לנו הרב הירשזון כמה צודק הפרי תואר שההלכה כבבלי רק בהלכה, אך לא בגרסאות המשניות והברייתות.

המעיין בירושלמי ישים לב שגם הביטוי "מעשה לסתור" אינו מופיע כלל בירושלמי. ובבבלי מופיע כ15 פעמים (ע"פ פרוייקט השו"ת).

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר