הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

שמעתתא ומתניתא  

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה נח ע"א

אמר רבא: כי אתאי לפומבדיתא, אקפן נחמני שמעתתא ומתניתא דאסיר;
שמעתתא, דההוא עובדא דהוה בנהרדעא ואסר שמואל, בטבריא - ואסר רבי יוחנן;
ואמרי ליה: לפי שאינן בני תורה,
ואמר לי: טבריא ונהרדעא אינן בני תורה, דמחוזא בני תורה?
מתניתא, דאגרדמים עובד כוכבים שקדח במינקת והעלה, או שטעם מן הכוס והחזירו לחבית, זה היה מעשה ואסרוהו, מאי לאו בהנאה!
לא, בשתייה.
אי הכי, ליתני ימכר, כדקתני סיפא: חרם עובד כוכבים שהושיט ידו לחבית, וכסבור של שמן היא ונמצאת של יין, זה היה מעשה ואמרו: ימכר,
תיובתא דרבא! תיובתא.

1.
האמוראים נחלקו לגבי הדין במקרה שהעובד כוכבים ניסך את היין שלא בכוונה, כאשר ממעשיו לא מוכח בוודאות שעשה זאת שלא בכוונה.

2.
רבא התיר למכור - מותר בהנאה
רב הונא בר חיננא ורב הונא בריה דרב נחמן - אסור בהנאה

3.
אביי הקשה על רבא מ"שמעתתא" ומ"מתניתא".

4.
רש"י מסכת עבודה זרה דף נח עמוד א:
"אקפן נחמני - הקיפני אביי בשמועות של אמוראים ובמשניות לחלוק עלי ולאסור כל יין החביות".

4.1
לפי רש"י משמע: "שמעתתא">>> "בשמועות של אמוראים" ומ"מתניתא">>> "משניות"

4.1.1
מדוע הגמרא היתה צריכה להדגיש שמדובר ב"שמעתתא"

4.1.2
ומדוע רש"י אומר "משניות" על ברייתא [בתוספתא]!

5.
בפשטות משמע שאביי הקשה מדברי אמוראים וממקור תנאי.

6.
ויש לשאול, מדוע אביי הקשה מדברי אמוראים [שמואל ורבי יוחנן] אם יש לו הוכחה ממקור תנאי נגד שיטת רבא.

7.
ואולי יש ליישב, שאביי סובר שבסוגייתנו האמוראים עצמם הסתמכו על המקור התנאי.

8.
אבל בעיקר קשה על כך שאביי מקשה משמואל ורבי יוחנן על רבא. הרי רבא רשאי לחלוק על אמורא קדום [ועיקרון זה מוכח מהכלל של "הלכה כבתראי"]. ובנוסף, הרי הכלל הוא "גברא אגברא קרמית?" כלומר, אין להקשות מאמורא על אמורא.

9.
אבל לפי האמור בסעיף 7 מיושב, שהרי דברי שמואל ורבי יוחנן מבוססים על המקור התנאי.

10.
לפי האמור בסעיף 7 אולי מובן גם מדוע רש"י אומר "משניות" על ברייתא [ראה לעיל סעיפים 4.1+4.1.2]. כנראה שדברי ברייתא שקיבלה "אישור" מאת אמוראים "חשובים" - שמואל ורבי יוחנן - "שוות ערך" למשנה!

11.
מכמה מקומות בדברי רש"י בש"ס משמע שהביטוי "שמועות" כוונתו לדברי אמורא שאמר בשם רבו!
ובסוגייתנו, כוונת רש"י לומר, שדברי שמואל ורבי יוחנן היו מבוססים על דברי רבם [רבי יהודה הנשיא? דברי הברייתא?]