התמדה / רפי זברגר

עבודה זרה נו ע''ב 

הקדמה

למדנו במשנה בדף נ''ה כי דורכין עם העובד כוכבים בגת. ומותר אף ליטול שכר על פעולתו זו. אין זה שכר מאיסורי הנאה, כיוון שהיין בגת עדיין לא נאסר ולא נטמא אלא רק משהגיע לבור (היין נשפך מהגת אל הבור). ובפעולה זו של הישראל המסייע לגוי גם אין ''גרימת טומאה'' (בכך שהיין מכשיר את הענבים לקבל טומאה), כיוון שאנו מניחים כי היהודי הצטרף אל הגוי לאחר תחילת דריכת הגוי, והענבים כבר הוכשרו לקבל טומאה לפני בוא היהודי לגת. 
 

הנושא

הגמרא מספרת סיפור מעניין הנוגע לדין זה של המשנה: 
ההוא ינוקא דתנא עבודת כוכבים בשית שני, בעו מיניה: מהו לדרוך עם העובד כוכבים בגת? היה ''תינוק'' שלמד את מסכת עבודה זרה בשש שנים. שאלו אותו, האם מותר לדרוך עם עובד כוכבים בגת. 
ענה להם: דורכין עם העובד כוכבים בגת. מותר לדרוך איתו בגת ואין בכך שום בעיה. 
חזרו ושאלו אותו: והא קא מנסך בידיה? והרי ייתכן שהגוי נגע ביין ומנסך אותו, בעת דריכתם על הענבים בגת. 
ענה להם: דציירנא להו לידיה. קשרו לגוי את הידיים, ולכן אינו יכול לנסך את היין. 
ושוב שאלו אותו: והא קא מנסך ברגל? אולי בידיו אינו יכול לנסך, אך יכול לעשות זאת ברגליו?
תירץ להם אותו ''ינוקא'': ניסוך דרגל לא שמיה ניסוך. זהו ביזיון של הגוי לנסך את היין ברגליו, ולכן אין זה נחשב ניסוך היין. יש המסבירים כי דין זה אינו אלא בעת דריכת היין, כיוון שהגוי עסוק בדריכה, אין הוא ''מתפנה'' לנסך את היין, אך בזמן שאינו עסוק, הוא כן יכול לנסך ברגליו. 
יש המפרשים כי ה''ינוקא'' לא היה כל כך צעיר, אלא מדובר על ילד, שלמד במשך שש שנים תמימות את מסכת עבודה זרה. לא ''נטש'' למסכת אחרת, אלא חזר ושינן את המסכת ''ישר והפוך'' עד שהייתה נר לרגליו, ושלט בה בכל מכמניו.
 

מהו המסר?

לפי הסבר זה, המתאר את הילד שוקע ולומד במסכת אחת, אף שאינה כל כך ישימה. שכן, כמעט שלא עובדים עבודה זרה כיום, וגם בזמן הגמרא (הכוונה לעבודה זרה ''קלאסית'' של עבודת אלילים, היום יש ''עבודה זרה'' מסוג אחר), למרות זאת, למד, שינן, הפך בה והפך בה, עד שידע את הלכות עבודה זרה ברמה כזאת, שתלמידי חכמים באו ושאלוהו שאלות בתחום.
כידוע, כל סיפור, וכל מימרא תלמודית באה ללמד אותנו מסרים ו''דרך חיים''. תיאור זה של אותו ינוקא מלמדנו פרק ב''התמדה''. מה רב כוחה של התמדה, עיון ועיסוק בנושא עד כדי שליטה בו. כמה צריך האדם לחזור ולשנן, כדי להגיע לרמה טובה של ידע בנושאים אותם הוא לומד. לא מספיק לעבור על החומר הנלמד פעם או פעמיים. יש לחזור ולשנן, להבין את טעמי הדברים, ללמוד להסיק מסקנות מהלימוד ולדעת לענות על שאלות מכל הכוונים.
אשרי ה''ינוקא'' שהגיע לרמה כזאת, ולוואי שנלמד פרק אחד ממנו בהלכות לימוד, שינון והתמדה.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]