דיוק וחידוש ברש"י

עבודה זרה דף לח

עמוד ב

רש"י ד"ה וספות. כלים להשתמש כמו שומרי הסף (אסתר ב):
רש"י מביא פסוק ממגילת אסתר על מנת לחזק את הפירוש של וספות שהוא כלים משומרי הסף שהם היו שומרי הכלים ובכך יובן שהיה לשומרי הסף בגתן ותרש אפשרות להרעיל את אחשוורוש על ידי סם שיתנו במאכלו, ועיין במהרש"א חידושי אגדות מגילה יג ע"ב וכן יש עוד שפירשו ששומרי הסף הם שומרי הפתח וכן יש בעוד מקומות שסף פירושו פתח וא"כ מדוע רש"י מביא פסוק זה שומרי הסף שאינו מוכרח כל כך שהכוונה שומרי הכלים, מה גם שרש"י על פסוק זה משמואל ב' המובא כאן בגמרא, מביא פסוק אחר ממלכים שכתוב וספות כסף וזה מוכח שאינו פתח (כי אין דרך לעשות את סף הפתח מכסף) וכן רש"י על הפסוק בתורה בשמות וטבלתם מן הדם אשר בסף מפרש אשר בכלי (ודלא כדיעה המבא בירושלמי שהוא לשוןן פתח והכוונה שמניחים את הכלי עם הדם על הסף וממנו טובלים את אגודת אזוב וכו) וגם כאן נזקק רש"י לחזק את פירוש זה שסף הוא כלי מהפסוק וספות כסף, ובזה מובן שרש"י אף שדרכו להביא כראיה את המקום הראשון שנזכר בתנך לשון מסויים עם כל זה כאן שהלשון בתורה אינו ברור דהרי יש בכך מחלוקת בירושלמי ונצרך לראיה ממלכים, וא"כ נשאלת השאילה מדוע כאן בגמרא הביא ראיה פסוק ממגילת אסתר (אף שבמגילה עצמה לא פירש רש"י כלום על זה),
והנה דבר פלא ממש שבעמוד זה בגמרא מובא ר' חייא פרוואה איקלע לבי ריש גלותא אמרו ליה ביצה צלויה מאי אמר להו חזקיה ובר קפרא שרו ור' יוחנן אסר ואין דבריו של אחד במקום שנים אמר להו רב זביד לא תציתו ליה הכי אמר אביי הלכתא כוותיה דרבי יוחנן אשקיוהו נגוטא דחלא ונח נפשיה, וברש"י אשקיה. אשקיוהו לרב זביד: נגוטא דחלא. הנך דבי ריש גלותא דלא הוו מעלו משום דאחמיר עלייהו: 
ואפשר שרצה רש"י לרמוז ובכך להשלים את הפירוש לנאמר במגילה שמרי הסף שהם שמרי הכלים והדרך שרצו להמית את אחשורוש הוא עם המשקה נגוטא דחלא שכנראה אין מרגישים בשתייתו שהוא סם,
עוד אפשר שהמראה מקום במגילת אסתר אינו מרש"י ורש"י כתב סתם שמרי הסף המופיע כמה פעמים המלכים ובירמיה, ואולי רמז לפסוק זה במלכים ב פרק כ"ג פסוק ד וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהוָה אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלַ‍ִם בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם בֵּית אֵל. ופסוק זה נקשר היטב במסכתנו,
אלו ואלו מתוך שבעים פנים לתורה וכולם בפרשנדת"א.
(אפשר להוסיף שבמלכים ובירמיה פירש רש"י כמה פעמים ששומרי הסף הם האמרכלים המחזיקים במפתחות השערים ולפי זה שמרי הסף הם שומרי השער סף הדלת וכך פירש על הפסוק הנ"ל במלכים ב' , אבל באסתר לא פירש כלום ועל כן יותר מסתבר לומר דכיוון לשם)