הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרב באיסורים
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
עבודה זרה נז ע"ב
וגופא, אר"נ אמר שמואל: הלוקח עבדים מן העובדי כוכבים, אע"פ שמלו וטבלו - עושין יין נסך עד שתשקע עבודת כוכבים מפיהם. וכמה? א"ר יהושע בן לוי: עד שנים עשר חדש. מבנה הסוגיה:
1.
רב ורבי יהושע בן לוי [="ריב"ל"] היו תלמידים מובהקים של רבי יהודה הנשיא [ריב"ל מופיע גם פעם אחת במשנה עצמה]. ורבי יוחנן היה תלמיד גם של ריב"ל.
2.
מפאת חשיבות העניין נדגיש את כללי הפסיקה המובאים בדברי התוס'.
תוספות דן במחלוקת בין רב ושמואל בסוגיה, ובדין יין שנגע בו תינוק - ההלכה בימינו.
תוספות מסכת עבודה זרה דף נז עמוד ב:
לאפוקי מדרב דאמר תינוק בן יומו - השתא חזינן דלהאי לישנא דאמרי לה טהור שמואל לית ליה דרב דאמר תינוק בן יומו כו' דא"כ לא אתיא הא מתניתא כוותיה אלא אית ליה לשמואל דתינוק בן יומו אינו עושה יין נסך ומותר אף בשתיה וה"ה קטנים שאין יודעים בטיב עבודת כוכבים ובן יומו לאו דוקא ועבדים גדולים אע"פ שמלו וטבלו צריכין להמתין י"ב חדש להשקיע שם עבודת כוכבים מפיהם
ופסקו הלכות גדולות דלא כרב בתינוק בן יומו
ור"ח נמי פסק כשמואל דבעינן שיקוע כדמפרש ריב"ל למילתיה
בה"ג פסק כשמואל בשני העניינים בסוגייתנו ולא כרב.
2.1
הנימוק להכרעה כשמואל [בענין אחד לפחות] הוא כי ריב"ל פירש את דבריו. כנראה כשחכם בגמרא מפרש דברי חכם אחר מוכח שכך הוא פוסק ["סוגיא כוותיה"].
3.
ופעם אחת מצא ר"י כתוב בתוספתא הלומדים לפני ר"ת שפסקו דהלכה כשמואל הואיל וסבר ריב"ל כוותיה והלכה כריב"ל לגבי ר' יוחנן וכ"ש לגבי רב ושמואל שאין הלכה כמותם לגבי ר' יוחנן
הכלל הוא "הלכה כריב"ל נגד רבי יוחנן" [כרב נגד תלמידו] , וכלל נוסף הוא "הלכה כרבי יוחנן נגד רב ושמואל" [בודאי כשמדובר נגד כל אחד מהם בנפרד].
ממילא ברור שהלכה כריב"ל נגד רב בסוגייתנו.
[וראה ב"דברי סופרים", כרך ג, סימן קפד]
3.1
תוס' מביא מקורות נוספים לכלל הנ"ל: הלכה כריב"ל נגד רבי יוחנן.
וגם בסדר תנאים ואמוראים כתיבת יד הרב הגדול ר' יוסף טוב עלם פוסק הלכה כמותו בכל מקום
וגם ר"ת הביא הרבה ראיות על זה וכולם נדחו [תיקון גירסא: "נראו"]
4.
תוס' מביא עוד פסק מרבנו תם בקשר לשתי דעות/גירסאות בסוגייתנו:
ועוד פסק ר"ת כלישנא דאמר רוקן ומדרסן בשוק טהור דבשל סופרים הלך אחר המיקל ולפי אותו הלשון פליג שמואל אדרב בתינוק בן יומו
5.
הלכה למעשה:
ועוד פירשו רשב"ם והריב"ן בשם רש"י שכתוב בתשובת הגאונים כי בזמן הזה אין איסור הנאה במגע עובד כוכבים ביין כי עובדי כוכבים של עכשיו אין רגילין לנסך לעבודת כוכבים וחשובין כאין יודעין בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה והוו להו כתינוק בן יומו ועל זה אנו סומכין לגבות יינות העובדי כוכבים בחובותינו
ועל דבר זה שלח לו ר"י לר"ת הא חזי דמינך ומאבוך ומאחוך משתרי מגע עובד כוכבים ביין לעלמא אפילו בשתיה דאחיך ר' שמואל פסק בשם אביך רבינו שלמה דהעובדי כוכבים בזמן הזה אינן חשובים אלא כתינוק בן יומו ואתה פוסק בתינוק בן יומו כשמואל דאית ליה דאינו עושה יין נסך לאסור אף בשתיה
דו-שיח ייחודי בין ר"י לר"ת! [לגבי רשב"ם ורש"י]
6.
והשיב לו ר"ת כי התלמיד שכתב נבהל היה לפסוק וחס ושלום שלא עלה על לבו אלא ודאי קי"ל כרב באיסורי לגבי שמואל ותינוק בן יומו עושה יין נסך לאסור בשתיה ועובדי כוכבים בזמן הזה ודאי הם כתינוק בן יומו כפסק רבינו שלמה
וגם אין הלכה כשמואל בעבדים שמלו ולא טבלו להצריך י"ב חדש להשתקע דהא ברייתא מפקא מיניה ללישנא דאמר טהור דקי"ל כוותיה כיון דקי"ל כרב בההיא דתינוק וכן היה מנהג בני אשכנז שנוגעים העבדים ביין אחר שמלו וטבלו מיד
לפי רבנו תם יש לפסוק בסוגייתנו כרב נגד שמואל על פי הכלל "הלכה כרב באיסורים" [נגד שמואל].
7.
והוא משיב על הטענה לעיל בסעיף 2.1:
ואין להקשות מריב"ל דמשמע דקאי כוותיה
דריב"ל לא קאי על דברי שמואל לפרש דבריו דהא איהו קשיש מיניה הוה
ועיקר דבריו של ריב"ל נאמרו ביבמות פ' החולץ (יבמות דף מח:) גבי הלוקח עבד מן העובד כוכבים מגלגל עמו י"ב חדש
ותלמודא קבעה הכא לפרושי מילתא דשמואל
רבנו תם סובר שריב"ל היה מבוגר משמואל ולא יתכן שהוא הביא ראיה לדברי שמואל, ולכן אומר תוס' שדברי ריב"ל נאמרו בסוגיה אחרת והגמרא היא זו שייבאה את דברי ריב"ל לסוגייתנו.
7.1
יש לשים לב שתוס' מביא "חידוש", אם "עורך הגמרא" [ולא אמורא מסויים] מסביר את דברי שמואל אין בכך הוכחה ש"עורך הגמרא" פוסק כשמואל, ולא גובר על הכלל שהלכה כרב באיסורים.
